בגלל שהיא מחבבת את מי בריכות הדגים הקרירות בימי הקיץ החמים, חשבתי שתהנה באמבטיה חמה בימים הקרים של החורף. בקיץ היא אוהבת לטבול במים הקרירים, להתיישב בהם ולהניח לגופה להתקרר במים. היא לא שוחה. אני חושבת שכלבים מסוגה לא יודעים לשחות ושבהוריקן קטרינה בניו אורלינס היו כלבים רבים מגזעים דומים שטבעו.
ולכן אחרי שסיימתי את האמבטיה האחרונה, לא רוקנתי את המים, אלא השארתי אותם, בערך במחצית גובה האמבטיה וקראתי לה לבוא.
היא באה, חשדנית כרגיל, בחוסר רצון מופגן כרגיל, והתיישבה-קרסה על השטיחון של חדר האמבטיה כמו תמיד, מפקירה את עצמה לחסדי.
ואני כרגיל ליטפתי אותה והמהמתי לה כל מיני מילות שבח ועידוד עד שהיא התרככה טיפה.
אחר כך הרמתי אותה והכנסתי אותה למים החמימים והנעימים. המים הגיעו לה עד לגובה הבטן, מכסים בעיקר את רגלים ומשאירים את הגוף והראש בחוץ.
המבט הנכנע בעיניה התחלף לאימה טהורה, לא לזה היא ציפתה.
היא עמדה במים, ניסתה לרחרח אותם בחוסר אמון ולהמלט מהאמבטיה במהירות. לא מאמינה שהזוועה הזו מקיפה אותה ולתחושתה, כמעט מטביעה אותה.
ניסיתי להרגיע אותה בליטופים ומילים רכות, אבל הצלחתי רק להביא לכך שהפסיקה לנסות להמלט ועמדה במבט מבועת במים.
אני בטוחה שאם היתה יכולה לדבר היתה מתחננת לסיים את הסיוט הזה, כי זה מה שאמרו עיניה.
ניסיתי להושיב אותה תוך כדי שאני מקרצפת אותה בסבון, שזה החלק שהיא כמעט הכי אוהבת, נעים לה שאני מגרדת אותה בכל האיזורים המעקצצים ומציקים תמיד שלה. אחרי הפעלת לחץ פיזי מתון היא התיישבה, מה שהעלה את מפלס המים בחצי סנטימטר ואת החרדה במטר שלם. היא קמה מייד לעמידה.
שוב ליטופים ומילות עידוד רכות ושוב נסיון להושיב שמסתיים בבהלה רבתי.
הבנתי שזה כבר לא יצליח, לכן הוצאתי את הפקק מהאמבטיה ושטפתי אותה במים זורמים כרגיל.
כשאמרתי לה שהיא יכולה לצאת מהאמבטיה היא התקשתה להביא את עצמה לקפוץ החוצה כמו תמיד. תחושת המים שהיו סביבה שינתה את התחושה שלה כנראה. אבל משיצאה, לא היתה מאושרת ממנה להתנגב בשפשופים נמרצים עם מגבת, זה החלק שהיא הכי אוהבת במקלחת.
עוד ניעור אחרון והיא מוכנה לצאת ולהשאיר במקלחת שלוליות על הרצפה וריח של כלב רטוב שלוקח לו שעות להתפוגג.
אקיי הבנתי, אמבטיה זה ממש לא בשבילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
