על קצות האצבעות

חוזרת הביתה מותשת משבוע של עבודה, מימים ארוכים ארוכים.

אפשר להריח את סוף השבוע באויר, אפשר ממש להרגיש איך תיכף יגיע זמן המנוחה,

אבל לפני כן צריך למלא את המכונה בכביסה, אחר כך אלך לנוח.

ורגע לפני שאני הולכת לנוח אני חייבת להכין משהו לאכול ולא בא לי ג'אנק אז,

שוטפת אורז מלא במים זורמים

מניחה בכלי הפלסטי של המיקרו, שופכת עליו קצת שמן זית, מלח פלפל וכמון, מים רותחים ולמיקרו.

עד שהוא מתבשל אני חותכת בצל ומטגנת במחבת סוטאז' גדול עם שמן זית

מגרדת שני גזרים ומוסיפה למחבת

מנסרת גרעינים מקלח תירס טרי ישר למחבת ומערבבת.

מפרקת רבע כרובית לפרחים קטנים ומפזרת אותם.

חותכת פלפל אדום לקוביות קטנות

ושתי עגבניות לקוביות בינוניות וגורפת אותן למחבת.

מערבבת ומנמיכה קצת את האש.

מוציאה מהמקפיא אפונה ובוזקת מלמעלה.

קצת רוטב סויה, קצת רוטב צ'ילי מתוק קצת פלפל שחור, מלח וצ'ילי יבש גרוס,

מערבבת ומכסה במכסה השקוף.

במחבת קטנה אני קולה שקית גרעני חמניה קלופים ועוד חופן אגוזי מלך שבורים.

כשהמיקרו מצפצף אני מוציאה ממנו את האורז המוכן ומוסיפה אותו למחבת ומערבבת ונותנת לו לנוח קצת.

אחרי עשר דקות נמאס לי ואני לוקחת צלחת וממלאה אותה בתבשיל.

אוח, טעים.

מציצה בשעון, תיכף צריכה ללכת לעבודה מס' 2 להיום ועוד לא נחתי.

שוטפת כלים והולכת לעבודה.

חוזרת אחרי שעתיים, סוף השבוע קרוב עוד יותר אבל,

תולה את הכביסה שסיימה להתכבס

ומכניסה סיבוב נוסף.

אני כל כך עייפה שבא לי לילל, אבל זה לא יעזור, אז אני מבטיחה לעצמי שרק עוד רגע ואני אלך לנוח.

אבל לפני זה לטאטא את הרצפה מהלכלוך שהכניסו הכלבות.

מכינה קפה והולכת לנוח קצת על הספה, רק כדי להזכר שבעוד חצי שעה אני חייבת לצאת לפגישה שקבעתי לפני שבועיים.

קמה להתקלח. להתרענן.

יוצאת מהבית, עוצרת למלא דלק, מפהקת.

העיניים צורבות לי 

נוסעת, נפגשת, עושה מה שצריך חוזרת הביתה כעבור שעה וחצי עייפה עוד יותר

אבל צריך לתלות את הכביסה מהמכונה השניה.

ולהאכיל את הכלבות הרעבות.

כבר כמעט תשע בערב, אני שוב רעבה, אני אוכל את מה שהכנתי מוקדם יותר, מזל שיש הרבה.

אני עייפה, מותשת.

נכנסת למיטה ומנסה להתנחם במחשבה שסוף סוף אני לא צריכה לעשות כלום, אבל אני נזכרת שמחר, באופן חריג, אני צריכה ללכת שוב לעבודה.