בדרך לעבודה נסע לפני נהג באיטיות מרגיזה, מן שבעים ושלוש קמ"ש כזה. משייט לו על הכביש קצת לימין וקצת לשמאל, לא בזיגזגים חדים, אבל מספיק בשביל לעורר חשש מעקיפה.
כשהתקרבתי אליו, אותת ימינה וירד חצי דרך לימין, רק עד שעקפתי אותו ומייד חזר לנתיב המרכזי. הצצתי וראיתי שהוא עסוק מאד בשיחת טלפון בנייד שלו ועושה טובה לאנושות שהוא גם מסתכל על הכביש מידי פעם.
כעבור קילומטר נתקעתי מאחורי משאית איטית במיוחד והוא התקרב ונסע מאחורי. מהצצה במראה האחורית נוכחתי שהוא עדיין בשיחת טלפון. כעבור עוד שני קילומטר מייד לאחר רמזור שמעתי מאחורי קולות דיבור חזקים, שמעתי במעומעם כי שרתי עם הרדיו בקולי קולות, אחרי הפעם השניה השתקתי את הרדיו ופתחתי קצת את החלון כדי להבין מה קורה.
הצצה חוזרת במראה האחורית לימדה אותי שלא רק אני לא הבנתי מה זה הקולות האלו. גם אותו נהג-משוחח-בטלפון לא שם לב. הקולות היו הניידת שנסעה מאחוריו וביקשה ממנו לעצור בצד. הוא היה כל כך שקוע בשיחת הטלפון שלא שם לב. הניידת כנראה קראה לשוטר רכוב שהגיע ודפק לדברן על החלון וצעק עליו (שמעתי למרות שהחלון היה סגור שוב) שכשאומרים לו לרדת הצידה, הוא יורד הצידה.
אני מודה שהרגשתי איזו תחושת נקמה ושמחה לאיד.
חוץ מזה, נפלה ההחלטה להרחיב חדר אחד בבית. כלומר, ההחלטה נפלה כבר מזמן, אבל מרוב שאני סולדת משכאלה (ומרוב שאין לי על מי להשליך את הדברים השנואים ואני נאלצת לעשות הכל לבד) דחיתי ודחיתי ודחיתי כל התמודדות הקשורה לשיפוץ הנדרש.
נפגשתי עם קבלן אחד שהיה מאד לא שבע רצון מכך שעליו לעבוד מול אשה ושאין שום גבר בתמונה , הוא אמר שיש לו נסיון רע עם מקרים כאלו. אז מחקתי את שמו מרשימת האפשרויות.קיבלתי מספרי טלפון של ארבעה קבלנים שונים, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי להתקשר אליהם.
קצת קשה להסביר למה אני מתכוונת, כי הרי מה הבעיה להתקשר למישהו ולנהל שיחת טלפון? אני הרי עושה את זה כל כך הרבה פעמים ביום. כן, נו, אבל לנהל שיחת טלפון בנושא מעורר דחיה וחלחלה כמו זה?..... זה לא.
כשיצאתי להליכה עם כוח הצלה התלוננתי בפניה שאני פשוט א מצליחה לקדם את העניין ושאני חייבת לעשות את זה וזהו. אי אפשר לא לטפל בעניין כי הקיר של החדר האמור במצב לא טוב וחייבים לטפל בו, ורצוי לפני החורף.
כוח הצלה אמרה שמישהו שהיא עובדת איתו מתעסק גם קצת בבניין והוא מאד ממליץ על קבלן שהוא גם ארכיטקט, שיש לו משרד ויכול להיות שהוא יפתור לי את הבעיה. היא אמרה מה שמו של הארכיטקט ומייד גיליתי שאני מכירה אותו אישית, מהעבודה שלי, כבר כמה שנים, ושאני מכירה אותו כאדם ישר והגון מאד, ואני מכירה גם את משפחתוובאופן כללי נראה לי כל העסק ידידותי יותר למשתמש לפתע.
אז נכון שלקח לי עוד יומיים להתקשר אליו, אבל עשיתי זאת והסברתי לו כמה קשה לי כל ההתעסקות הזאת בשיפוץ. הוא מצידו הסביר לי שבזה בדיוק מתמחה המשרד שלו, בלהסיר את ההתעסקות הזו מעל הלקוחות שלו. קבע איתי פגישה בביתי, על מנת שיוכל להתרשם במו עיניו. ניהלנו שיחה שבה הסביר לי מה ה"אני מאמין"שלו ואיך מתנהלים הדברים אצלו.
עכשיו אני מחכה שישלח לי הצעת מחיר ונראה לי שהחרבת הבית שלי תצא לדרך במהרה בימינו.
מאחר וכנראה שאתבכיין פה לא מעט בנושא זה, אתם מוזמנים להתרגל כבר מעכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
