בגלל שגם ככה שחטתי אינספור פרות קדושות החודש (בתור טבעונית יש לזה משמעות אפילו כבדה יותר), אני כבר אמשיך ואפלוט עוד דברים שאני חושבת ורוב היצורים המוזרים האלה שנקראים בני אדם לא מסכימים.

נתחיל ממדינת ישראל:

1) אני מעניקה לה 6 מהשנים הטובות בחיים שלי (תוך סבל ועינויים - ראו פוסטים קודמים) ומה אני מקבלת בתמורה?

קודם כל מגדירים אותי כאזרח סוג ז' כי למי אכפת שבכל העולם אני יהודיה? פה אני גויה וככזו אני לא יכולה להתחתן בארץ. יותר מזה, הם משחררים בקלות יתרה "יהודים במיוחד" ואני כמובן, כילדה בת 18 עם מוטיבציה מטורפת, יכולה לחתום על עיוור התחייבות של 6 שנים. חתול בשק מישהו?

2) מה המדינה עשתה בשבילי? המדינה עשתה בשבילי לא מעט. בלי ציניות. עצם העובדה שיש לי מקום לחיות בו, מקום להתמרמר בו, מקום דיי דמוקרטי... הבעיה היא שעם כל מה שהיא עשתה בשבילי, היא לקחה כפול.

להתלונן על כלכלה?

פה אני דווקא חצי מסכימה עם המדינה.

1) רוצים להרוויח טוב? תפסיקו להשריץ ילדים כאילו אין מחר. כן כן, "ילדים זו שמחה" והוצאות מטורפות. קודם תתאפסו על עצמכם, אחר כך תחשבו על ילדים. זה גם לא כאילו חסרים בני אדם בעולם הזה. פיצוץ אוכלוסין שמעתם? פשוט לבכות מהאנשים האלה שיש להם 3 ילדים והם לא יודעים איך להעניק להם את כל מה שמגיע להם כי הם לא מקבלים מספיק משכורת. הם גם לא רואים אותם, מפתיע שאחוז הפשע עולה?

2) סעיף זה מתקשר יותר לצרכן האידיוט ולא לאנשים מתחת לקו העוני. תפסיקו עם הצריכה המטורפת! לא, את לא צריכה 8 שמלות בחודש. גם לא נעלים, כמה זוגות נעלים את צריכה?! לא, אתה לא צריך אייפון, אפשר לדבר פנים מול פנים. 4000 על מכשיר? 100 שח בחודש? כשאפשר לשלם 10? (כן, אני משלמת 10 על הטלפון אפילו שבאמת לא חסר לי כסף). אחר כך מתלוננים שממשיכים להעלות מחירים, זה גלעד שליט ALL OVER AGAIN, יש דרישה - המחיר עולה. לא בדיוק מדע טילים.

3) הדיור יקר, האוכל יקר. נחשו למה? צה"ל! כן כן, הגוף הבירוקרטי המקסים הזה ממשיך לשאוב כספים על דברים דבילים (מזתומרת איש קבע שמגיע לגיל פרישה לא יקבל מיליון שח סתם כסיפתח לפנסיה שלו? איך הוא אמור להתפרנס? מזתומרת איש קבע לא יקבל 15 אלף נטו? כל החודש הוא ישב במשרד מ10 עד 2! רחמים עליו). בתור אשת קבע אני רואה את זה ביומיום שלי וקשה מאוד לא להתחרפן מהטימטום המסיבי שאופף אותי.

איך פותרים את הסיפור הזה? מוכרים את המדינה למרבה במחיר!

פה יש לנו 3 יתרונות יפים מאוד:

1 - אנחנו יוצאים THE BIGGER MAN כי הסכמנו לוותר ולעשות בדיוק מה שכל העולם רוצה שנעשה. איך אפשר להאשים אותנו אם מכרנו את המדינה?

2 - קיבלנו גם מלא כסף על המכירה היפה וגם מלא כסף על החיסכון מצה"ל, בשום מקום אחר בעולם לא נזדקק לו.

3 - הדיור נהיה זול, האוכל נהיה זול כי המיסים המטורפים יורדים סוף סוף (אין צורך לממן את צהל).

ברור שאני לא באמת מתכוונת למכור את המדינה אבל... תחשבו על זה לפני שאתם יוצאים עלי. זה יהיה ממש מצחיק להשאיר פה רק את הפלסטינאים והחרדים... אפשר לעשות מזה ריאליטי "השורד האחרון". (בכוונה אמרתי פלסטינאים ולא ערבים, אני בעד שערבים משכילים יבואו לקדם את העולם יחד איתי במקום אחר. אני לא גזענית ואני מכירה ערבים טובים).

הפתרון הרלוונטי יותר מבחינתי הוא פרטי ואישי: להסתלק מהמדינה הזו במהירות האפשרית. הסיפור שלה לא יסתיים טוב ואני מעדיפה לא להיות פה כשזה יקרה. 

אין לי ארץ אחרת? אולי לא היה לי אבל בזכות ההייטק אולי תהיה לי. אני יכולה למצוא לעצמי עבודה בקנדה ובאוסטרליה... תכלס גם בארצות הברית אבל מי רוצה לגור עם אלה שדוחפים את האף לכל מקום? גם הסיפור שלהם לא עומד להיות הכי סימפטי בקצב הזה.

איפה ההיגיון?

אנשים שמרוויחים כלום כסף נאלצים לקנות אוכל במחיר מופקע (מע"מ חולני) ואז מקבלים חזרה כסף מהמדינה (את המע"מ שהם שילמו). קצת מעוות לא? אולי "לא מדובשך ולא מעוקצך"? תפסיקו עם המיסים ושכל אחד ידאג לעצמו. כלומר, זה לא כאילו כרגע אתם דואגים במיוחד לשכבות החלשות אז אולי מספיק לשאוב כסף על כל שטות?

צה"ל צריך כסף. כן, אני יודעת. לא, עדיין לא הגיוני, ראיתי מה קורה שם. משכורות הקבע זקוקות לקיצוץ רציני (כן, אני מבינה שבתור אשת קבע זה יפגע בי אבל זה הדבר ההגיוני לעשות. חוץ מזה, ראיתי איך צהל פועל ואין שם קמצץ היגיון אז אני לא חושבת שזה יקרה בכל אופן).

לסיכום:

1. מספיק להשריץ בני אדם (במיוחד אם גם ככה מישהו אחר מגדל אותם בזמן שאתם עובדים).

2. מספיק לזלול יצורים חסרי אונים (כי זה אכזרי! וברברי! ולא מוסרי! למה אלימות למה??).

3. מספיק להיות צרכנים אידיוטים (רוב האוכלוסיה מורכבת מצרכנים אידיוטים, ומכמה עשירים שהבינו את זה מזמן).

4. מספיק לגור בישראל (שואב הכספים AKA צה"ל לא הולך לשום מקום בקרוב).

בניגוד למשתמע מהפוסט הזה אני מאוד אוהבת את המדינה הזו. אני אוהבת את השפה ואני ישראלית בנשמה. לצערי, אני אוהבת לחיות בביטחון וכאן אני לא מרגישה בטוחה. המלחמות ימשכו, מאבקי הכספים ימשכו. אני ממש אופתע אם לא תהיה פה מלחמת אחים בשלב כלשהו. אני מצטערת שזה הגיע לידי כך.