לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

forever young


"מול אמת אחת קמות מיליון מעשיות. פעם רק ביקשתי- היום אני דורש לחיות, פשוט לקום לחיות "

Avatarכינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

4/2012

שאול ונועה ז"ל


שאול היה אח של דודתי.
הוא ניגן בפסנתר, אהב ספורט, טייל ואהב בעיקר להיות מדריך ב"צופים".
לשאול היו 3 אחיות.
הוא היה הבדרן מבין חבריו ותמיד הצליח להעלות על פניהם חיוך.
כששאול גויס לצה"ל שיבצו אותו ביחידת אפסנאות אך לאחר מאבק ארוך הצליח לעבור לסיירת שריון.
שאול אהב את הצבא.
במהלך מלחמת ההתשה נשלח שאול לתעלת סואץ.
הוא הועבר לאחד המוצבים בתעלה וראה את חבריו נופלים אחד אחרי השני.
שאול התבקש להשאר לשרת במוצב כי מפקדיו חשבו כי הוא מעלה את כושר הלחימה ואת המצב הנפשי של חייליו.
הוא נשאר שבת והתנדב להיות באחד המוצבים.
שאול עמד בעמדה הקדמית של המוצב ונפל בהפגזה.
שאול נפל כשהיה בן 19.



דודה שלי הייתה אז בת 8. 

לפני שדודה שלי נולדה הייתה לה עוד אחות גדולה שלא הכירה, נועה.
נועה אהבה גם היא את הצופים.
באחד מהטיולים של הצופים נועה נחתכה מברזל ברגלה ובגלל שבתקופה זו לא הייתה עוד את זריקת הטטנוס, נועה נפטרה.
נועה הייתה רק בת 12.
בשבט של הצופים בו היא הייתה הוקם בית צופים על שמה.

לאחר מותה של נועה החליטו ההורים של דודתי להביא עוד ילדים כדי שלא ישארו לבד, אם יקרה משהו לשאול (והם צדקו, שאול איננו).
דודה שלי ואחותה הגדולה נולדו לבית שכול.
אביהם היה אדם רציני שכתב ורבים מספריו מפורסמים עד היום.
ואילו אמם הייתה אופטימית ולא הייתה מוכנה להשבר.

עם השנים נפטרו גם אמה ואביה של דודתי.
אחותה נועה, אחיה שאול, ואביה יהושע מעולם לא זכו לראות את ילדיה.
אמה פגשה את חלקם אך נפטרה לפני שנולד האחרון.
אחותה חיה חיים נפרדים לגמרי ממנה, ללא כל בעל או ילדים.

דודתי היא אחת האנשים הכי שמחות שאני מכירה.
היא בן אדם מדהים.
היא חיה עם בעלה (אחיה של אמא שלי), 4 ילדיהם ו2 כלבים חמודים. 
היא הצליחה להמשיך הלאה.



אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם.
אם שאול היה חי. אם נועה הייתה חיה. אם אביה ואמה של דודתי היו חיים.
אולי דודתי לא הייתה נולדת בכלל. אבל אם כן, מה היה קורה?
לבני דודים שלי הייתה משפחה שלמה מהצד של אמא.
לא היה להם רק סבא וסבתא מהצד של אבא.
לא היה להם רק בני ובנות דודים מהצד של אבא.
הם לא היו הולכים כל שנה לשתי אזכרות: אחד של שאול ואחת של נועה, ואביה ואימה של דודה שלי.
הייתה יכולה להיות להם דודה. היה יכול להיות להם דוד.
והוא היה מרים את אחד מהם על הכתפיים ועם השני היה הולך מכות בצחוק.
והיא הייתה קונה להם בגדים ומפנקת בכל טוב.
והסבא היה מקריא להם סיפורים לפני השינה והסבתא הייתה מבשלת להם המון אוכל של סבתא.

דבר אחד אני יודעת, הם לא היו מכירים את המושג "שכול". 
והכל היה טוב יותר.
נכתב על ידי , 25/4/2012 17:04  
הקטע משוייך לנושא החם: יום הזכרון לחללי צ&quot;הל ופעולות האיבה
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חברה טובה ב-21/1/2013 00:56



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנחנו נשרוד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנחנו נשרוד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)