forever young

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי עם הזמן זה שצריך לדעת גם להרפות, וקצת לוותר.
אני לא מדברת על להרפות מהדברים שיכולים לשנות הכל, לא מדברת על דברים שבאמת משפיעים.
אני מדברת על דברים עיקרוניים.
צריך לדעת להרפות, ולא לתת לדבר קטן כלכך להרוס דבר גדול.
לזכור שיש מישהו בצד השני שגם לו זה חשוב,
ולפעמים ההתעקשות יכולה לפגוע גם אם לא בהכרח נתכוון.
אין ספק שזה משהו שלומדים עם הזמן,
לומדים לא להלחם יותר מידי על דברים קטנטנים שלא באמת משנים הרבה.
כמובן שאי אפשר לוותר כל הזמן, הרי צריך להשאיר גם משהו מעצמך, 
להראות שאתה לא כמו כולם, לא "הולך עם הזרם", הרי להיות מיוחד זה דבר נפלא.
וגם יש כלכך הרבה רגעים בחיים בהם צריך להלחם בכל הכוח,
אבל בזמן שנשאר בין מלחמה למלחמה, תנוחו קצת,
תזכרו שלוותר לא בהכרח מסמן חולשה,

אלא דווקא אמפתיה וחיבה לאחר.

ובעצם, גם לבחור לא לעשות כלום, זה עדיין בחירה.