מומלץ להתעלם מהפוסט הנ"ל כי הוא כלכך מטופש שלא תדעו אם לצחוק או לבכות.
ואם החלטתם להמשיך לקרוא, זה בסדר, לא התפלא אם תורידו אותי מהרשימות קוראים. וול. גודלאק.
אז קמתי ב5 לפנות בוקר עם כאבים מטורפים ברגליים, ואבא פגש אותי בדרך ללקחת כדור וצחק עליי,
ואז אמא התעוררה והביאה לי כוס מים וקצת צרחתי לתוך הכרית ברגע שהיא יצאה מהחדר כי כאב לי נורא,
ואז לא נרדמתי, ואז לא הצלחתי לקום בבוקר ואז כל היום הרגשתי נורא ואז הרגשתי עוד פעם דקירות ואז כמעט נרדמתי על הספה,
ופתאום אחשלי חזר מהצבא ואז אמא שלחה אותי לארגן שולחן ועשינו קצת על האש ודיברנו הרבה ועכשיו שוב אני מרגישה חרא.
אני "היי סיס ביומולדת הקרוב שלך כבר יהיה לי רשיון, לאן תרצי שאני אסיע אותך?"
אחותי "תראי, אני חושבת שאני אוותר על הנסיעה הזאת.. לא ממש באלי למות ביומולדת שלי"
אני "ואכלנו מלא מאכלים מרוקאים ממש טעימים ואז האחראית נתנה לנו לשתות קצת והיה כיף"
אחשלי בלחישה לי "עכשיו לא משנה אם תגידי לה שעישנת סיגריות או נרגילה לא יהיה לה אכפת"
והוא צודק, בנתיים אמא ממשיכה לדבר על המאכלים המרוקאים לעומת הפולנים.
אבל היי, היום גיליתי שלא צריך לעשות בדיקות דם וחיסונים בצו ראשון ואמא סתם הלחיצה אותי.
וזה אחד הפוסטים הכי חסרי פואנטה שלי ומחר כבר בטח אמחק אותו אבל גאד גאמט כלכך לא אכפת לי שזה מטורף.
מוזר, אני לא מצליחה לקום מהספה כי כואב לי אבל בעצם, תחושת שלווה נחה עליי וטוב לי.
וזהו. ושתקו. ותעשו טובה ותכחישו כל קשר לפוסט הזה. ותכינו לי כוס תה. תודה מראש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: