forever young

אני לא מצליחה למצוא מילים לתחושה הזאת,

ואני לא מצליחה להבין מאיפה היא באה.
תחושה טובה, חזקה, אמונה ממשית לזה שאני יכולה לעשות הכל.

אני מחזיקה את עצמי חזק, ומאמינה שהכל יהיה בסדר.

אני מחזיקה מהאנשים סביב ומעצמי בעיקר.
ופתאום שמתי לב שככל שאני יותר אומרת לעצמי שטוב לי,
אני בהחלט מתחילה להאמין לזה.
וכשאני מחפשת בכל יום משהו קטן וטוב, ומשהו חדש שעשיתי- אני באמת מוצאת.

זה לא טוב שבא מעצמו, ברור לי, זה לא מושלם,
אבל אני מצליחה למצוא טיפות קטנות של אופטימיות וטוב אמיתי בכל יום ויום.
אז תודה, לא יודעת למי,
למי שהפך את האופטימיות הזאת לחלק מחיי.