אז הייתי בחתונה, מאוד לא רציתי לבוא אבלל הגעתי בגלל שלא יכלתי לסרב.

בהתחלה הרגשתי מיותר ולבד כי חוץ משתי בנות לא הכרתי שם אף אחד והרגשתי מאוד לא קשור.

בהמשך ההרשגה עברה לה כי כבר לא הרגשתי לבד.

בחופה עצמה, היו בנות שבכו מהתרגשות ואני רק תהיתי לעצמי על מה ההתרגשות ומה בכלל מרגש בזה. לא מתרגש מחתונות. כנראה קטע של בנות.

בזמן שהרב דיבר, ניסיתי להבין את דבריו ולא ממש הצלחתי. דיבר מהר ונתן כל מיני ברכות. לא הייתי היחיד שלא הבין את דבריו.

כשהכלה ראתה אותי היא מאוד שמחה והודתה לי שהתאמצתי להגיע. באמת שהקרבתי הרבה באותו היום כדי להיות שם. ולא היה לי שבוע קל בכלל.

אפילו קיבלתי נשיקה מהכלה :-)

בכללי, החתונה נראתה כסבירה, לא משהו מיוחד בכלל ולא היה משהו יוצא מהכלל שראיתי או שמעתי עליו. אין לי מושג כמה ערב כזה עולה, אבל באמת שהייתי חוסך את הכסף (שאני יודע שבכלל אין לה) לנקודת פתיחה טובה יותר בחיים המשותפים. הטקס עצמו דתי ואני לא מבין בשביל מה זה טוב ובטח הרב גם לוקח על זה כסף. בכללי יש הרגשה שהכל עלה הרבה כסף בשביל ערב אחד.