הבוקר נפתח במלחמה, אז זה משבש את מה שתכננתי לכתוב כאן.
נהיה לי הרבה לחץ בעבודה, אפילו מנהלים שאחראים עלי דיברו איתי והמליצו לי להתפטר, בעיקר בגלל הלחץ הנפשי,
בגלל השעות הרבות והארוכות שאני נמצא שם וכי אין לי אפשרות לצמצום המשרה, או לחיות את חיי בזמן שאני עובד שם.
התרגלתי לשגרה, כמובן שהתרגלתי גם לכסף, אבל אין לי עתיד שם, העבודה לא קשה, אבל שוחקת מאוד.
מכל מי שדיברתי איתו- לא היה אחד שאמר לי שאני צריך להישאר שם. חשבתי לדבר עם ההנהלה ולהודיע שבעוד חודש אני עוזב,
אבל עדיין לא אזרתי את האומץ. אבל רעיון הפסקת העבודה שם נותן לי תקווה שאוכל גם להנות קצת מהזמן שלי.
בנתיים צובר עוד קצת כסף, המינימום הוא לסיים את החודש הבא. מקווה שזה יהיה קל.
לאחרונה ממש בא לי להתנשק, נשיקה ארוכה ולוהטת, להעביר על מישהי את הידיים. הרבה זמן שלא התנשקתי בלהט.
אבל הבוקר נפתח במלחמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
