תוכי יוסי - מצייץ מאז 1983

ל' ידידי, לב רחום לו, ורחמיו פרוסים על כל הבריות, ובמיוחד על חיות הבית השונות. והיכן משוטט ל' זה בחלק נכבד מן היממה אם לא ברשת החברתית פייסבוק, ומה הוא עושה באתר זה אם לא מפרסם מבוקר ועד ערב תמונות של כלבי חוצות וחתלתולי אשפתות הזקוקים למשפחה חמה, או חלילה עברו התעללות. כשלעצמי אני רואה בעין יפה את הפעילות של ל' למען חיות המחמד, גם אם לפעמים אני מוצא אותה אובססיבית מעט, אך כמובן שאיני אומר לאיש כיצד לנצל את זמנו הפנוי, מה גם שאני עצמי לא מקדיש את רוב שעות הפנאי שלי למצוות ולמעשים טובים.

לפני כמה שבועות נכנסתי לפייסבוק וראיתי של' העלה, בין תמונות של כלבים כרותי זנב וחתולים גזוזי שפם, קישור למתכון לדג סלמון. בסמיכות לאותו קישור הופיעה תמונה מזעזעת למדי של כלב שעבר התעללות ולצדה נכתב כי הוא עבר סבל גדול ואף אחד לא היה רוצה לעבור סבל כזה וכו'. לי העניין נראה משונה במקצת, ולכן הסבתי את תשומת ליבו של ל' לעובדה שגם אותו סלמון עבר בדרכו אל הצלחת סבל מסוים שאף אחד לא היה רוצה לעבור, ואף שאין לי שיג ושיח עם דגי סלמון, ועם דגים בכלל, יש לי יסוד סביר להניח שאם אני שואל לדעתו, הוא משיב כי הוא כלל לא מעוניין למצוא את דרכו לצלחת, גם אם בתוך כך הוא זוכה לפרסום מכובד כאשר תמונה שלו מוצגת על קיר הפייסבוק של ל'. 

מהשורות הראשונות של הרשימה ומהכותרת אפשר להבין שאני צמחוני, כך בארבע וחצי שנים האחרונות - לא אוכל בשר ודגים, ולא משתמש במוצרי עור ופרווה (למה כי קודם הייתי חובש שטרייימלים בחורף ובקיץ וכל אימת שנתקלתי בשועל, דלק, סמור או צובל הם היו בורחים ממני במהירות). אני משתדל לא להטיף, מכיוון שההטפה, בכל עניין אידיאולוגי מגונה בעיני, וכן מפני שגם אני לא נמנע ממוצרי חלב וביצים, אף שידוע לי הסבל שסובלות הפרות והתרנגולות בתעשיית הביצים והחלב, כך שחל עלי הכלל 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'. זה כמובן לא אומר שאני לא אוהב לדון ולהתווכח בנושא, מכיוון שאני מוצא את הדיון והויכוח פעולות נחוצות וחיוביות מאוד עבור כל אדם חושב. אך כאן אני לא מעוניין לפתוח את הסוגיה של אכילת בשר, שהיא רחבה ועמוקה מאוד, ומי שמעוניין ללמוד עליה יכול לשאוב מידע רב באתר אנונימוס, שאף שאני מסתייג מעט מהטון האגרסיבי והמטיפני שעולה ממנו, הוא מלא וממולא במידע מחכים ומעורר מחשבה לרוב ומומלץ לכל מי שמתעניין בנושא. אני רוצה להתמקד בסוגיה שעולה ממקרה הסלמון שסופר למעלה, ונראית לי חשובה.

ל' ידידי הוא רק דוגמה, יש אנשים רבים המגדירים עצמם אוהבי בעלי חיים - ואולי גם מחזיקים ברשותם חיית מחמד, ודואגים לרווחתה לבריאותה ולשמחתה ומוציאים עליה ממון רב - ואוכלים בשר ללא הפרעה. וזה עניין שקצת קשה לי לתפוס.

כשלעצמי, אני לא 'אוהב בעלי חיים', כפי שאני לא אוהב אמירות מכלילות וסתמיות. מודה ומתוודה, אני לא אוהב פיתונים בורמזים, קופי מקוק או קרנפים, האחרונים תמיד נראו לי כמו טיוטה לא גמורה או בדיחה אכזרית של הבורא. אני לא אוהב בעלי חיים, ומלבד תוכים ובעלי כנף אחרים, כמה מכרסמים חמודים, חלק קטן מאומת הכלבים, וחתול אחד או שניים, אני לא חש קרבה רגשית לאף בעל חיים. אבל זה כלל לא משנה. להשקפתי, צריך לעשות הבחנה חותכת בין צדק לאהבה, ולעבור משיח של אהבה לשיח של הוגנות. אין צורך לאהוב בעל חיים כזה או אחר כדי לנהוג בו בצורה הוגנת ולאפשר לו חיים נטולי סבל, כאלה שלא מסתיימים תחת סכינו של השוחט. לרוע מזלן של הפרות והתרנגולות בתעשיית הבשר, אין להן פרווה צמרירית, יכולות חברותיות מפותחות או חמידות יתרה כמו כלבים וחתולים,  והלובי שלהן בציבור הוא קטן ומצומצם בהרבה מזה של חיות המחמד. אפליה על רקע ביולוגי, זו העומדת בבסיסה של תעשיית הבשר, מכונה בפי התיאורטיקנים 'סוגנות'

(Speciesism) והיא פסולה כמו צורות אחרות של אפליה כגון סקסיזם וגזענות. אני מדגיש שוב שאיני מטיף לאיש להפסיק לאכול בשר, וכל אחד צריך לשקול את העניין בינו ובינו תוך שהוא מביא בחשבון לצד השיקולים המוסריים, גם שיקולים בריאותיים של קיום תזונה נכונה בהיעדר בשר. אני רק מציע לאלו הרואים בעצמם אוהבי בעלי חיים מסוימים, אך מאידך אוכלים בעלי חיים אחרים, להרהר קצת על טיבה של אותה אהבה.