עולם הנמלה

היי,

בחורה. 20. קצינה. 

מתוך המאגר העשיר של השפה העברית, שתי מילים ומספר אחד, כדי לתאר בצורה כל כך לקונית- אותי.

אם זה יומן, אז למה ברשת?

ואם זה לא יומן, אז למה את יודעת שלא תפרסמי את השם האמיתי שלך?

זה מתחיל לפני חודש בערך, כשפתחתי פייסבוק, ואז הבנתי שאמנם הוספתי רק 8 אנשים, אבל אני לא יכולה לרשום שם ולא מחשבה אמיתית אחת.

אז אני ארשום כאן אוסף של מחשבות אמיתיות, ואתהה האם יהיה לי אומץ לתת את הכתובת לאנשים מחיי, או את החוכמה לא לעשות כן.

לכבוד הפוסט הראשון, אציג את השיר שהעניק לי השראה לשם הבלוג-

רק על עצמי/ רחל

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.


גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת –
דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,
יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,
יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.


כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע
פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.
לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?
לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?