.I don't like your shirt. Take it off

שלום ספטמבר.
שלום בית-ספר.
שלום ילדים שאני פוגשת כל יום כי אני מוכרחה.
שלום גם לכם, מורים שחלקם נראים כאילו יש להם דברים כל-כך יותר טובים לעשות עם עצמם, ומעבירים את היום בלחלק הרשמות מאשר, נו, אתם יודעים, ללמד.
ושלום גם לך, כן, אתה, אני יודעת שעוד לא סלחת לי. אני יודעת ששברתי לך את הלב, ועכשיו אני צריכה לראות אותך שוב כל הזמן ואני מרגישה חרא עם עצמי ותודה, באמת.
שלום גם לבנות המזוייפות, היפות, אותן בנות שמוקפות בעשרות חברים וממשיכות להעמיד פנים שהן מחבבות אותם.
שלום לחברות שחשבתי שאכפת להן ממני והן התרחקו ממני כל הקיץ.
שלום לחברות האמיתיות, אלו שאני לא צריכה להגיד להן בכלל שלום כי גם ככה אנחנו בקשר כל הזמן, אז, בכל זאת, שלום.
שלום למתמטיקה, שאף פעם לא שוכחת לעשות לי עוול.
שלום לשיעורים, למבחנים, לעבודות, לעומס, לפרוייקטים, לחוסר הזמן, לכאבי הראש, לאקמולים, ללחץ...

שלום.

בכנות?
לא ממש התגעגעתי.