.I don't like your shirt. Take it off

The Beatles ~ For No One

מוזר שדווקא שיר כזה של הביטלס מתאר אותה בצורה כל כך מושלמת...



אתם יודעים מה יותר מכאיב לי מהאנשים האלו שחושבים שזה בסדר להעליב ולפגוע בי?

האנשים שעושים את זה בלי לדעת בכלל.

היא מכאיבה לי. ואני נותנת לה.
ולמה אני מרגישה שאני חייבת לה הכל? למה אני כל כך רוצה שהיא תהיה שם, למרות שאני יודעת שהיא כבר לא שמה עליי זין, שאני כבר לא חשובה לה כמו שהייתי חשובה לה פעם?

ואני רוצה לצרוח, לצרוח על העולם, לצרוח עלייה, לצרוח על עצמי, עד שאני אתעייף ולא אוכל יותר, עד שהקול שלי כבר יתרוקן ויישאר צרוד וחלש.
לצרוח כדי שתבין שגם אני קיימת.
אבל אין לי כוח, אז אני שותקת. 

ופתאום השם של הבלוג שלי מקבל משמעות אחרת לגמרי...

שבוע טוב.