מהלומות המים החמים במקלחת מכים בי.
וזה שורף כי המים חמים מדי, עד שכל הגוף נהיה אדום.
והמים נוטפים על כל הגוף, עד שאי אפשר להבחין בניהם לבין הדמעות שזולגות.
והיאוש הזה נמצא בכל מקום, מקיף אותי כמו הילה מעל ראשו של מלאך.
והוא נמצא במקרר וגורם לי לסגור אותו מיד ולהפנות אות צעדיי לכיוון החדר.
וגם שם הוא נמצא היאוש, בחדרי שלי.
גורם לי להבין שהוא לא הולך להיעלם בקרוב.
הוא נמצא בפחד, בחוסר אונים, במוות.
אני רוצה לדרוך יחפה על שביל זכוכיות, רק בשביל להרגיש משהו.
הגוף המחולל הזה, מזכיר לי בכל יום, את כל החטאים שלי.
והידיים שתופסות את הראש, ורק רוצות לתלוש אותו מהמקום,
נהיות חלשות מדי, יותר מדי.
והגפרור שאני לא מצליחה לכבות בניעור קל, ממחישות לי את החולשה הפיזית.
העיניים שלי אדומות, הוורידים עומדים להתפוצץ, וזה לא בגלל הסמים לשם שינוי.
והקור הזה שחודר לעצמות, אפילו שבחוץ ארבעים מעלות.
וגם שם הוא נמצא היאוש, בעצמות שלי, בבשר הכבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
