סיפור חיי - נערה בחשכה

לפעמים אנשים חושבים שלהיות ילד/ה להורים גרושים זה הכי סבבה בעולם: 2 בתים , 2 ימי הולדת .. 2 מסיבות !

אבל זה לא ככה - החיים הם לא משחק , ולהיות ילד/ה להורים גרושים , ממש קשה ..

ויכוחים , זכרונות , מצפון ..

לפעמים אני יושבת וחושבת אם זה בגללי ? אם הם התגרשו בגללי ?

את התשובה הזאת אף אחד לא יכול לתת לי , אפילו לא ההורים שלי .. כי הם באמת יכולים להתייצב מולי ולהגיד ' כן זה בגללך ?! '

להורים אין כוח כזה , להתייצב מול הילד/ה שלהם ולהגיד להם את זה..

אני יושבת שניות , דקות , שעות , ימים , חודשים , שנים ... ותוהה אם זה בגללי ?!

אני לא יודעת , אבל זה מטריף לי את המוח !

את המשפחה של אבא שלי לא ראיתי 11 שנה .. ראיתי אותם רק בגיל כמה חודשים - אחרי שנולדתי ..

הם גרים בחו'ל .. יגוסלביה אם מישהו מכיר ..

אמא ואבא שלי נפגשו שם .. ואז אבא שלי בא לארץ .

המשפחה של אמא שלי גרה 5 דק' מאיתנו .. ככה שאני רואה אותם כמעט כל יום .

סבתא שלי (מצד אבא שלי) נפתרה כשהייתי בערך בת 3 ..

 אני זוכרת את היום , כשבאו לאסוף את אבא שלי .. הוא טס לשם .. לא הבנתי מה קורה שם .. נבהלתי .

יש לי עדיין עוד סבא , דוד ו-2 הבנים שלו ..

אפילו אנחנו לא מדברים , זה כמו כאילו אנחנו בכלל לא מכירים - אבל זה לא ככה !

אני חושבת עליהם כל שנייה , כל דקה .. כל היום !

בוכה בלילה וחושבת על המפגש שלנו ..

ואני באמת מתגעגעת אליהם .. יש לי תמונות שלהם , שהם רואים אותי קטנה ומחייכים ..

מצד אחד יש לי פה בארץ עוד דוד , 2 דודות , סבא וסבתא - אפילו סבתא רבא !

אבל מצד שניה אם המשפחה שלי , וגם אם ראיתי אותם בגיל כמה חודשים לא אומר שאני יכולה לוותר עליהם .. הם חשובים לי ! למרות הכל .

גם אם אחרים יגידו , לא נורא .. זה לא משפר את ההרגשה ..

לפעמים פשוט בא לי לברוח , לקחת טיסה ולטוס לשם .. להיות איתם !

הלוואי שזה היה אפשרי , אבל יש באלגן משפחתי ובגללו אני לא יכולה לטוס ולצאת מהארץ עד גיל 18 .. הנה פרקתי את זה ..

נערה בחשכה , 13/8/2011