הרגע הזה שאני חושבת שאחד מהשירים ששרים בבנות הים פיצ'י פיצ'י פיץ' הוא עמוק הוא הרגע שאני יודעת שמשהו לא בסדר איתי.
ניסיתי לחתוך לפניי יומיים ובאמת עשיתי חריטות שנעלמו עכשיו כמעט לגמרי, אבל באמצע הלילה כשקמתי היה לי דחף נוראי להתאבד ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי והרגשתי שאני צריכה להקיא ולא הצלחתי לישון ופשוט רציתי למות.
הו, נפלאות החיים.

אבל ברצינות שאני לא יודעת מה קרה. הכול בסדר איתי עכשיו. טוב, חוץ מהעובדה שמתעללים בנו נפשית בבית ספר עם הלחץ של מבחני סוף שנה עכשיו ושאני מתעוררת כל יום בלילה ובקושי מצליחה להרדם שוב, הכול בסדר.
אבל זה הולך להיות קשה עכשיו כי אף פעם לא באמת חתכתי את עצמי ועכשיו כל הזמן יש לי את הדחף לעשות את זה.
הפעם היחידה שדבר דומה לזה קרה לי היה בחופש הגדול, אז הסתדרתי כי גם הייתי כל היום בחדר שלי וגם זה היה הרבה פחות נורא מעכשיו.
אבל זו תקופה של לימודים, ואם אני לא אצליח להחזיק את עצמי עכשיו היועצת תיקח אותי לשיחה ותתקשר להורים שלי (שהיא כבר עשתה את זה הבת זונה) ואז פשוט הלך עליי.
הלוואי שהשנים האלה יעברו כבר ואז אני אלך ללמוד באוניברסיטה רחוקה ואמצא את האהבה של החיים שלי ואז הוא יעזוב אותי ואני אתאבד והכול יהיה טוב.

אם למישהו יש דרכים להפסיק לחשוב על מוות כל הזמן אני אשמח לקחת עצות

אם אחת מהעצות שלכם זה ללכת לפסיכולוג אני אדרוס אותכם עם משאית