דופק לב 120 במצב מנוחה.
רצון לצייר עם חוסר יכולת.
דברים מדהימים מציירים בעזרת כישרון מדהים ואם לא ייצא מושלם - אתאכזב. לא אקח את הסיכון.
אי אפשר להתעלם, כואב לו, הוא רוצה לנוח, הוא רוצה לישון ואני ההפך.
אני רוצה לצייר, תן לי להישאר ערה עוד קצת, תן לי לראות את הזריחה עוצרת נשימה הזו, רק עוד קצת.
לא, הוא עקשן, אנוכי, שולח אותות בכל פעימה, כל אות חזק יותר מהשני, כמעט ואפשר להרגיש את העצבים שלו גוברים.
חסר סבלנות, אגואיסט מסריח, אתה יודע שאני אוהבת לצייר בזריחה, זה הזמן שלי ורק שלי, הזמן בו אני משקיעה את כולי ושוקעת בעצמי.
ציוצים אחדים, אור זוהר וטהור מבצבץ, אוויר צח, נקי, לפני שהאובך מעיז להגיח. דממה. אחוזי ההצלחה בציור גבוהים יותר.
יודע מה? בסדר, תירגע, אלך לישון. רק תזכור, אתה חייב לי ציור מושלם..
בכיין.
