לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Finding Serenity


Me, myself and I


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

הלם קרב


 

הוא הושיב אותי על כיסא מחוץ לחדר.

"עוד כרבע שעה ניכנס."

כשבא לחזור למשרדו, הערה מיותרת נזרקה לאוויר מאחת הבנות שם.

"היא תברח, שים עליה אזיקים."

אני לא אברח, אין לי ממה. 

קול דעוך ועצבני נשמע בראשי "לפני שתאבדי את העשתונות, שוטי למקום אחר." 

מאז, המחשבות שלי התעופפו להן מחוץ לתחנת המשטרה, מחוץ לעיר, מחוץ לישראל. 

לאורך כל התהליך שיר אחד התנגן לי בראש בלי הפסקה.

 

 

 

 

נכנסנו לחדר, הוא מדבר אליי, שפתיו זזות אך קולו לא נשמע, הבעת פניי אדישה.

"תורידי את הווסט. שרשראות, טבעות, משקפיי שמש. תרוקני את הכיסים."

כמו רובוט מילאתי אחר ההוראות.

"פרופיל. עם הפנים לקיר מימינך."

יד שמאל, אצבע אחר אצבע נסרקה. יד ימין. קעקוע, גובה וסימני זהות.

 

עקבתי אחריו למשרדו, טביעת אצבע בדיו. "30 ימים הרחקה מהמתלוננת. אסור לך ליצור קשר איתה ישירות או בעקיפין."

חתמתי.

אמנם במסמך זה 30 יום, אך בתוך תוכי ממזמן חתמתי לנצח.

 



 

 

הוא נתן לי נייר לנקות את הדיו מהאצבע. זה יהיה חקוק בזיכרוני, איך ששיפשפתי חזק והדיו לא ירד, הדיו המזוהם הזה שפושעים נגעו בו קודם.

אנשים שרצחו, שדקרו, שאנסו, או סתם עברו על החוק. שיפשפתי מהר יותר, שיירד ממני, שלא יישאר חלקיק אחד על אצבעותיי החפות מפשע.

 

 

 

 

נכתב על ידי •Serenity• , 2/10/2011 14:20  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  •Serenity•

בת: 31

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•Serenity• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •Serenity• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)