כמה אירוני זה... למרות שבוע גדוש במעשים, זה שבוע כ''כ מתסכל. מה שעוד יותר אירוני, שהוא מתסכל בגללך, למרות שהוא היה אמור להיות שבוע מאושר. ספרתי את הימים עד היום הזה, ספרתי שעות, התרגשתי מכל צלצול טלפון בתקווה שזה אתה, הייתי דואגת לך, והייתי סולחת לך על הכל, הייתי בטוחה שאתה אומר לי רק את האמת. הייתי זאת שמקווה...
אתה דאגת לזה שאני אוכל כל הזמן, ואתה לא יודעת שעכשיו אין לי חשק לאכול בגללך. אתה דאגת לזה שאני אשתדל לחייך אבל אתה לא יודע שאין לי כוח להזיז שום שריר בפנים בגללך. כ''כ דאגת שנספר אחד לשני רק את האמת, ובסוך אתה הוא זה ששיקר. הייתי סתם צעצוע בשבילך, או שכנראה סתם רזרווה אם לא ילך עם אחרת.
כמו שאומרים אם אתה אוהבת אז תשחרר אותו. אני החלטתי שאני משחררת אותך, למרות שאני לא יודעת עוד כמה זמן יעבור עד שתצא לי מהלב. בהצלחה בהמשך, אני מקווה שהיא באמת שווה אותך אם היא קיימת, ואני מקווה שנהנת לשחק בי. אני גם מקווה שלא תשכח שאני קיימת, אני מקווה שלא תקרא את זה לעולם, אני מקווה שכל זה יעבור ויחלוך כאילו לא היה, למרות שאני בטוחה שהצלקת תשאר, בכל זאת התאהבות ראשונה.
התקווה התפוגגה כלא הייתה, כל החלומות התנפצות בבת אחת, כל מה שנותר לי לומר, לילה טוב לך, ויומולדת שמח... אני מקווה שתהנה לך 