מציאות היא אשליה בלבד, אך אשליה תמידית.

יותר מ10 שנים הדרום סופג רקטות. מפעם לפעם המעגל התרחב אבל כל פעם הופתענו לגלות שזה לא מעניין שם אף אחד מלמעלה.

הממשלה יצאה למבצע "עופרת יצוקה" שם פעם ראשונה נפלה רקטה באשדוד, זאת הייתה פעם ראשונה ששמעתי אזעקה. המבצע התחיל בתקיפה ופעילות קרקעית, היינו בטוחים שנצא מנצחים, אחרי שלוש שבועות נחתמה הפסקת אש. 

הכרזת על הפסקת אש מוצלחת, שמבחינתכם המשיכה שנתיים עם "טפטופים". רק חבל ששוב הפקרתם את תושבי הדרום ואגב, עד עכשיו אתם מכחישים את ההפקרה. לאט לאט התרגלנו למצב וכשהיו נופלות רקטות פעם בכמה זמן לא התלהבנו, זאת הייתה מן שגרה.

ואז פתאום יום אחד מודעים על כוננות גבוהה, חיסלו את אחמד ג'אברי - כולם מדווחים. ניידות התחילו להסתובב בעיר להודיע לכולם להכנס לבתים, הצהרונים נסגרו, החוגים התבטלו, תוך שעה הערים התרוקנו. והנה התחילו תקיפות. תקיפה שלנו, תקיפה שלהם וכך חוזר חלילה. זה היה משחק פינפונג.

שמונה ימים תושבי הדרום ישבו בבית ובמקלטים והתחרפנו. מצד אחד כמה אתה יכול לשבת בבית כמו בכלא ולא לראות אור יום. אבל מצד שני בחוץ מסוכן, בכל רגע יכול להתחיל מטח רקטות לעבר העיר שמי יודע מתי הוא יפסק. ישבנו בביתים והתנחמנו בעובדה שביבי, ליברמן וברק עושים עבודה טובה, הייתה להם תמיכה מלאה. הבטחת שהפעם נכנסים בהם עד הסוף, עד שהם לא יבוא על הברכיים ויתכננו להפסקת אש.

עשרות אלפי חיילים גוייסו והופרדו ממשפחתיהם בערב שישי ונאלצו לחיות שבוע בתנאי שטח במקום להיות קרובים ולתמוך בדקות הקשות.

ב8 ימים נהרסה ליותר ממיליון תושבים השגרה: חתונות התבטלו, יותר ממליון תושבים חיו בפחד של "מה יהיה מחר", נרדמו והתעוררו לקולות נפץ, מטוסים ואזעקות במקום ציוץ ציפורים. אנשים נהרגו, נפצעו ולקו בחרדה. בתים, כבישים, בתי ספר וחנויות נפגעו, מליוני שקלים נזרקו לאוויר ואנחנו תמכנו בהם.

בגיל שלי אני אמורה לצחוק עם חברים שלי על בנות אחרות, לרכל , להשתגע, לעשות טעויות. במקום זה אנחנו יושבים בבית והופכים לפרשנים של מה שקורה עכשיו בעולם. במקום שנקום בבוקר ונתארגן לבצפר אנחנו מתועררים ולפני הכל פותחים חדשות לראות אם בכלל יש למה ללכת לשם. במקום שנדבר על מתי החג הקרוב, ומתי לעזאזל יסתיימו המבחנים וכמה שהמורה להסטוריה מעצבנת , אנחנו מדברים על מלחמות וחולמים של שלום.

קבלנו דור נוסף עם "דפקה" במדינה.

פיגוע בת''א, פגיעה בבית בראשל''צ, אזעקות בירושלים. על הפסקת האש הנוכחית יש לי רק דבר אחד לומר היא מיותרת.החמאס ניצחו אותנו ובגדול.היא נמצאת תחת השם הפסקת אש אבל במציאות היא הפסקה בעזה ואש בישראל. תודיעו לי כבר מתי הטפטופים יגמרו, ותזכירו לביבי הכוסית שאת המקום שלו בכנסת הוא כנראה איבד. יכול להיות שאת הקריירה הפוליטית שלו כולה הוא כבר קבר..

שיהיה לנו יום רגוע, והפסקת אש ארוכת טווח.