מציאות היא אשליה בלבד, אך אשליה תמידית.

טוב אני מניחה שאתמול היה לי סתם יום כבד .. בסוף שכנעתי את עצמי לצאת ואני מודה על כל רגע שעברתי אתמול. זאת הייתה יציאה ספונטנית, רגוע ומלאת שיחות כייפיות. ישבנו בים עם נרגילה כמה חברים וזה היה זמן נהדר אחרי הימי דאון שעברו עליי. כנראה שזה היה סתם המחזור...

אני רוצה להגיד שבאמת אין על חברים שלי, ואני מתה עליהם ומודה על כל רגע שאני איתם. אני מרגישה שבזמן הזה שאני מכירה אותם ויוצאת איתם באופן קבוע אני נהיית אדם שונה, יותר כייפית, פחות שמרנית יותר אהודה ונאהבת. אני מקבלת מהם מלא תשומת לב שהייתה חסרה לי כמה שנים ואני באמת אוהבת אותם. אין לי מילים לתאר פשוט כמה.

חוצמזה, ביום שלישי הקרוב אני נרשמת לחדר כושר, והמטרה שלי היא לרדת למשקל 67, נכון לעכשיו, ולחזור לכושר סוף סוף (!!!) ובכללי זאת אחלה מקום להכיר אנשים חדשים. גם הודיעו שליידי גאגא מגיעה בספטמבר להופעה, אז אני מניחה שאני אלך. בקיצור, הכל נראה הרבה יותר ורוד מאז אתמול בערב