אני בודדה. לפחות אני מרגישה ככה.
אני מרגישה בודדה בבית ספר כי כבר לא באים לשבת לידי וכי אין לי יותר שיחות מעניינות.
אני מרגישה בודדה כי אני שומעת את החרים שלי צוחקים על משהו..ולי אין מושג מזה כי כבר לא משתפים אותי בכלום.
אני מרגישה בודדה כי אף אחד מהחברים שלי לא אירגן לי כלום ליום הולדת כבר 3 שנים.
אני מרגישה בודדה כי אף אחד לא מבין אותי. כי אף אחד לא מצליח.
אני מרגישה בודדה כי מפחדים ממני אז מתרחקים ישר.
אני מרגישה בודדה כי אני עומדת על שלי לא משנה מה אני אגיד גם עם אדע שאני טועה אני אעמוד על זה.לצערי לא אוהבים את זה מהמקום שאני באה ממנו.
אני מרגישה בודדה כי אני אומרת דברים בפרצוף בלי לפחד ואנשים נרתעים מזה.
אני מרגישה בודדהכי בבית אף אחד לא מבין את מה שאני עוברת. את כול החלץ.
אני מרגישה בודדה כי אמא שלי לא פה כי לתת לי חיבוק. כי היא לא מאמינה בי.
אני מרגישה בודדה כי כולם כבר התייאשו. כי כולם כבר הפסיקו לנסות.
אני מרגישה בודדה כי אני הולכת ללמוד לבד שנה הבאה.
אני מרגישה בודדה כי כול החברים שלי התחילו להיפרד ממני.
אני מרגישה בודדה כי אני לא מספיק חשובה לחברים שלי.
אני מרגישה בודדה כי אני לא משמעותיתי מספיק לחברים שלי כדי שבאת יצתרכו להשקיע בי.
אני באמת מרגישה כל כך בודדה...אני מרגישה כל כך לבד!
מרגישה הרגשה קרה!
ואף אחד לא יכול להבין את זה..אף אחד.