Walking gets boring when you learn how to fly

היא לא מאמינה בי.

אפילו לא קצת. היא אומרת שאני אכשל.... ושהיא מאוכזבת ממני..

שהיא לא מבינה מה קורה לי בזמן האחרון ושאני נהיית משוגעת ולא נורמלית.

המישהי הזאת זאת אמא שלי....היא דוחה אותי.

אני פשוט רוצה לצאת מהבית ולא לחזור...

אני רוצה להדאיג אותה שיהיה לה אכפת..ואני בספק אם יהיה לה.....

אני רוצה לברוח מהכל...לשכוח מהצרות להפסיק להיות לחוצה..

אני רוצה לברוח לים לשבת על החול..לחכות לזריחה שאני אוהבת לזריחה שעושה לי טוב...

אבל אני לא יכולה כי זאת לא המציאות. והמציאות כואבת.

אני מרגישה את אמא שלי יושבת לי על הלב ואני רק רוצה להוריד אותה ממנו כי באמת שכבד לו..

אני רוצה להקל על הלב שלי...אבל איך?