Walking gets boring when you learn how to fly

כן על זה אני בוכה....על זה שאני לא רוצה ללכת לתיכון המפגר הזה.....

באמת שאני לא רוצה הוא מלא בדברים מפגרים כל כך!!!

וטוב שבעמק אנחנו נחשבים הכי מפגרים שיש!!

אומרים שבבית ספר הזה לומדים רק סטלנים ומפגרים....

אני שונאת אותו כל כך!! והכי עצוב זה שאין לי משהו אחר!!!

באמת שאני מרגישה אומללה....

אני שונאת כשאין לי ברירה :(

אני שונאת להגיד זאת האפשרות היחידה....

אני עדיין לא קולטת שזה נגמר ...אני רואה חברות שלי שלא ראינו אחת את השנייה רק שבוע ואנחנו מרגישות כאילו עבר נצח! 

אני רוצה לחזור לכיתה ז' כדי להתחיל את כל החטיבה מחדש.....

זה מה שאני רוצה יותר מכול דבר...אהה ואייפון :)

באמת שאני כל כך מתגעגעת אליהם!!!!

וכל פעם שאני פוגשת אותם אני הכי מאושרת בעולם!!!

למה?!?!?!?

נ.ב : פרומיתיאוס עם ככה אומרים את זה..זה סרט אדיר ממליצה בחום גדול !! ראיתי היום :)

       ממש אהבתי לכו לראות!!!!!!!!!!!!

לא, לא ממש אני עדיין לא ממש מעכלת שזה נגמר וזהתחיל החופש...

תאמת בכול בוקר עד עכשיו זה הרגיש כמו יום רגיל...ושפשוט קמים בבוקר אבל לא הולכים לבית ספר.

זה מרגיש יותר כמו חופשה של חג...של חג שלא נגמר...

ותאמת שאני מרגישה כמו פדלעה.....

בגלל זה אני לא ממש אוהבת חופשות ארוכות מאוד..כי אז אני מרגישה כמו פדלעה .....

~בית ספר~ אני מתגעגעת כלכך

חוץ מזה יש עוד משהו...התחיל לי קשר חדש..ובאמת שאני מאושרת כי גיליתי שהוא אוהב אותי, הוא לא רוצה אותי הוא אוהב אותי וזה לא הולך להיות סטוץ

ואני יודעת שאני אוהבת אותווהוא רוצה אותי בקשר רציני והוא חושב שזה יכול להצליח ואני כל כך מאושרת D:

כאילו סוף סוף מישהו באמת אוהב אותי...אבל אני פוחדת כי הוא החבר הכי טוב שלו...ההוא שכמעט זה קרה ואני לא רוצה שהוא יחשוב שאני סתם עושה את זה כדי לגרום לו לקאנות כי אני לא אני באמת אוהבת אותו...

ואני רוצה שידעו שאני איתו אני לא רוצה להסתיר את זה...אבל מה הוא כבר יכול לחשוב....

אני באמת צריכה עצה אני צריכה עזרה!

זה ניגמר אני לא מאמינה.....

כמה בכי היה היום...ולחשוב שאני לא אקום בבוקר אלך לבצפר ואראה את כל החברים שלי...

ואני הולכת לבד..וכולם הולכים יחד לכולם יהיה מצחיק וכיף..ורק אני אצטרך למצוא חברים חדים..

זה כל כך קשה לי. אחרי כל מה שעברתי עם השיכבה המדהימה הזאת! אני לא רוצה שזה ייגמר...

אני לא מוכנה לסוף...

אני לא מצליחה לעכל את זה...

באמת שאני עצובה שהחופש הגיע.....זה נשמע כל כך מוזר...אני אתגעגע אליהם כל כך :(

באמת....

למה כל דבר צריך להיגמר...

ילדים באמת נכנסו לי כל כך עמוק ללב.......

אני אוהבת אותם כל כך....

אני כותבת את זה בהמון דמעות של צער...אני אתגעגע אליהם כל כך....