Walking gets boring when you learn how to fly

אני מרגישה שיש לי חיים ממש משעממים ושאין בי משהו מיוחד לא בי ולא בחיים שלי..

שכל יום אותו הדבר אותה השיגרה ..

וזה מכניס אותי לדיכאון אני אוכלת המון עליתי שמשקל וזה מתסכל אני פדלעה....

אני חושזת מבית ספר ולא עושה כלום...

אני רוצה שמשהו מעניין יקרה משהו שיכניס לי קצת עניין....כי בתכלס חיים רק פעם אחת (כנראה)

ו..אני לא אשאר בגיל הזה לנצח אני רוצה להספיק לעשות דברים שתאימים לגיל שלי כי עוד כמה שנים 

זה כבר יהיה מאוחר מידי...

אני פוחדת. אני פוחדת שאני לא אספיק לעשות הכל לפני שאני ייגמר.

נכון שכנראה (נקווה) עוד יש לי זמן אבל מה עם באמת לא אספיק לעשות הכול?

מה עם אני ימות בלי סיפוק בלי הרגשת שלמות שהכול עשיתי?

מצחיק שאני חושבת על זה עכשיו.

אני מסתכלת בהיסטוריה של השיחות שלנו...ובאמת שבאלי לבכות.

איך יכולתי להרוס את זה?

איך לא הבנתי שהוא חשוב לי כל כך?

איך איך הרסתי את זה?

אתה באמת חסר לי..לפני כמה שבועות שנאתי אותך כל כך יכולתי לדקור אותך באמת שיכולתי...

אחרי מה שעשית לי....

אבל עכשיו. אני רק מתגעגעת. מאוד.

אתה באמת חסר לי ואין לי איך להגיד לך את זה..

אני רוצה להתחיל שיחה באמת שכן...אבל אני לא יודעת איך...

המשפט האחרון שהוא אמר לי "את יכולה למצוץ לי תזיין" אני אמרתי "לא תודה נראה לי שאני אוותר" 

ברור שהוא לא התכוון לזה באמת הוא אמר את זה כמו לכי זדייני לא רוצה לראות אותך יותר..

חבל מאוד כי אני כן רוצה לראות אותך...

באמת שאני לא יודעת יותר מה לעשותתתתתתתתתתתת אני מתגעגעת אליו כל כך 

אהתי את השיחות שלנו הן היו הכי פתוחות בעולם!!!

על הכול מהכול סיפרנו אחד לשני..וזה נגמר. מזמן

ואני לא מצליחה להחזיר את זה למרות שאני כל כך רוצה.

עם יש פה למישהו עצה באמת שאני כל כך אשמח כי אני כבר לא יודעת מה לעשות. והוא באמת חשוב לי.