אני אמורה ללמוד עכשיו. בעצם כבר יומיים שאני אמורה ללמוד. אני אמורה לכתוב עבודה בתקשורת, ועוד עבודה בפסיכולוגיה. אני אמורה לסיים כבר את מה שנשאר לי כדי שאני אוכל להכריז רשמית שאני כבר לא עובדת באוניברסיטה (שזה חבל מצד אחד כי זאת הייתה עבודה טובה, אבל טוב כי אז אני אוכל להתפנות בלב שקט לחיפושי עבודה חדשה). אבל אני לא מצליחה לגרום לעצמי לעשות משהו מועיל עם הזמן שלי. אם אני כבר לא עושה משהו חשוב, אז היה הגיוני לפחות ללכת להפגש עם אנשים שלא ראיתי הרבה זמן, לנצל את ההזדמנות. אבל הקול שמנדנד לי בראש "קודם את צריכה ללמוד", לא נותן לי לעשות גם את זה. זה מתסכל. אני מתסכלת.

התחלתי לקרוא ספר אפילו. שזה סוג של בריחה מלימודים, אבל גם שינוי מרענן, כי מאז שהתחלתי ללמוד קראתי בערך ספר אחד (שהיה מעולה, "אישתו של הנוסע בזמן", בהחלט מומלץ!) וגם זה היה ביום כיפור. פשוט קשה לי להרים ספר מהמדף, לפתוח אותו ולהתחיל לקרוא, מבלי שתעבור לי בראש המחשבה על כל אותם מאמרים אקדמאיים שאני אמורה לקרוא במקום זה ולא קוראת. אז אני לא קוראת ספרים. למרות שאני בספק שזה תורם הרבה להספק קריאת המאמרים שלי. יעילה אני, אה?

אני עוברת דירה/ עוזבת את ההורים או המגורים במעונות/ עוברת לגור עם החבר/ איך שבא לכם לקרוא לזה. בשבוע הבא. סוף סוף מצאנו דירה אחרי הרבה חיפושים, ומעבר על דירות שעל חלקן מבייש אותי לחשוב שבעל הדירה מבקש במקום להציע עבורן כסף... כי אני הייתי מוכנה לגור בהן רק אם היו משלמים לי. אז מצאנו דירה חמודה, במחיר סביר, ברמת גן. ואפילו הצלחנו להתקמבן די טוב מבחינת רהיטים ודברים, שזה גם משמח.

וזהו, בערך עוד שבוע, עוברים. המחשבה על זה שיהיה לנו מקום משלנו משמחת אותי. זה נראה כמעט בלתי אפשרי. אבל זה גם קצת מלחיץ ומפחיד. כאילו אני מפחדת שאני אעשה משהו לא נכון. או שמשהו יתפקשש. האמת, שגם קצת מלחיצה אותי המחשבה שכשחבר שלי יעשה משמרות לילה, אני אשאר לישון לגמרי לבד בדירה. נו מילא, כנראה שגם לזה צריך להתרגל.

תוספת אחרי עריכה:

וזה מאכזב אותי נורא, שהרבה יותר ממה שאני רוצה לכתוב, אני רוצה לרצות לכתוב. ואני כבר לא יודעת אם זה הבלוג או הקהל או אני או התקופה. אני רק יודעת שזה מרגיש קצת כאילו איבדתי איזשהו חלק בעצמי שאני מאוד אוהבת ואני לא ממש בטוחה איך להחזיר אותו. אולי פשוט איבדתי את הרצון להשקיע?

טוב אחזור לי להתחמקות מלמידת פסיכולוגיה (ותקשורת) וממחשבות פסיכולוגיות מטרידות על עצמי. (אולי אני מתחמקת מכתיבה? למה?)