כשיצאתי מהאוטו הרגשתי שהייתי צריך להימתח. "לעזאזל, אני חושב שהנסיעה התישה אותי," אמרתי לאיאן, כשגם הוא יצא מהאוטו.

"אתה ישנת כל הנסיעה!" התלונן איאן. "אני זה שהיה צריך לנהוג."

הוצאתי את התיק שארזתי לשבוע. הסתכלתי מסביב וראיתי מגדל גבוה וגדול שהיה עשוי זכוכית. לפחות ככה הוא נראה מהקיר החיצוני. "איאן, לאן הגענו?" שאלתי בחשד. לא נכנסתי למלון, אבל הייתה לי הרגשה שהוא יוקרתי.

"למלון 'גרנד היאט ניו יורק'," הוא כדרך אגב. "הלכתי לחנות את האוטו. ההזמנה רשומה על שמי."

עם הדברים האלה, איאן השאיר אותי מחוץ למלון. בדקתי את השעון. השעה הייתה רבע לארבע. לקחתי את שני התיקים שכל אחד ארז לבדו ונכנסתי למלון.

המקום היה מדהים! לא חשבתי אף פעם שאהיה במקום כזה מפואר. עליתי במדרגות והגעתי אל טרקלין עצום בגודלו. למעלה היה מבט אל המסדרון של החדרים, כמו מרפסות שמביטות כלפי פנימה ונתמכות על ידי עמודים ענקיים בצבע חום זהוב. באמצע הטרקלין הייתה מזרקה שיורדת אל הצד של המדרגות מעציץ כסוף ובתוכו צמח ענקי מזויף כסף.

התיישבתי על ספה כחולה שנועדה לשלושה אנשים. מימני ומשמאלי היו שני כיסאות מעץ עם ריפוד בצבע שחור בכל צד. ממולי היו שתי כורסאות. במרכז עמד שולחן שהנחתי עליו את אחד התיקים. בצד השני הייתה פינה דומה. אנשים שעברו והסתכלו עליי, עיוותו את פניהם בגועל. לא יכולתי להבין למה הם עשו את זה, אבל זה לא הטריד אותי.

מולי התיישבו שתי בנות. אחת הייתה בלונדינית עם שמלה וורודה קצרה והמראה שלה הזכיר לי את פריס הילטון. השנייה הייתה דומה לקרלה, רק עם חזה יותר גדול. יכול להיות שהוא היה מזויף, אבל מי אני שישפוט את זה?

הבנות התלחששו אחת עם השנייה, כך שלא יכולתי לשמוע באופן ברור מה הן אמרו, אבל הן הסתכלו לעברי וצחקקו מדי פעם. הסתכלתי מסביב וחשבתי שאני אמצא את איאן, אבל זה לא היה המצב. "על מה לעזאזל אתן מסתכלות?!" שאלתי בעצבנות.

"את צדקת, הוא באמת יכול להיות חמוד," אמרה הבלונדינית לשנייה.

"מה זאת אומרת יכול להיות חמוד?" הן ריכלו עליי כל הזמן הזה? הבנות צחקקו והצליחו לעצבן אותי יותר. "אולי תהיו יותר ברורות?"

"וואו, אתה לא זורם," אמרה הנערה שדמתה לקרלה.

"אולי כי אני לא מבין מה אתן מנסות לעשות?"

"היא רוצה שתתחיל איתה," אמרה קרלה השנייה וגרמה לנערה הבלונדינית להסמיק.

"את חייבת להיות יותר ברורה," אמרתי לה, אך מיד התחרטתי על דברי. עיניה של הנערה זרחו כאילו יש לה סיכוי.

"אז, בא לך לבלות היום בערב? יש מסיבה במועדון שנורא קרוב לכאן," הציעה הבלונדינית.

"אני מצטער, אבל אני לא יכול," אמרתי בטון מתנצל.

"זה כי באת עם מישהי, נכון? אני בטוחה שגבר שנוסע לבדו לא ייקח כל כך הרבה דברים," הבלונדינית הצביעה על התיקים שהיו איתי. "באת לכאן עם החברה שלך."

"לא, לא באתי עם החברה שלי," אמרתי בחיוך. "וגם לא עם המשפחה שלי."

"אשתך?" שאלה קרלה השנייה.

"לא," אמרתי. הבלונדינית חשבה על הדברים ואחר כך נפל לה האסימון. קרלה השנייה עדיין ניסתה להבין.

"אם לא באת עם המשפחה, אתה לא נראה כמו חבר בקבוצה כלשהי, לא באת עם החברה, לא באת עם אשתך, אז אם מי אתה יכול לבוא? אתה מרצה או משהו?"

"הוא צעיר מדי כדי להרצות או להיות סטודנט, הוא בא עם גבר, מפגרת!"

"גבר?!" קרלה השנייה הופתעה.

"גבר שהלך להחנות את המכונית," התווסף קול נוסף. איאן בא מאחורי הבנות והתקרב לשבת על ידי. בזמן שאיאן חיפש בקבוק מים שהיה באחד התיקים, הבנות בחנו אותו. לאחר מכן הן בחנו אותי. הן הסתכלו זה על זה והנהנו בראש. אולי שתיהן הבינו מי למטה? "בא לך לרשום אותנו? אני קצת עייף."

לא רציתי להשאיר את איאן לבד עם הבנות, גם אם הבנתי שהן כבר לא יעשו שום דבר כדי להתחיל איתו, לכן אמרתי: "בא לך לבוא איתי? אני לא יודע מה כבר הזמנת."

"אני לא רוצה להיות שם כשתגלה את המחיר," הוא אמר. שלחתי אליו מבט כועס. אמרנו שנתחלק בסכום חצי-חצי ולא ניקח משהו יקר מדי כי לי אין דרך לממן. איאן הציע הרבה פעמים ללכת למקום יקר יותר כי לו לא הייתה בעיה לשלם. סירבתי כי לא הייתי רוצה להיות תלוי בו. למרות שאיאן הזמין מראש, גרמתי לו להבטיח לי שהוא לא הזמין משהו יקר.

"לא עשית את זה, נכון?" שאלתי בספק רב.

"אתה יודע שכן, אז למה לריב?" הוא אמר במשיכת כתפיים.

"אני נראה כמו מישהו שיש לו עץ של כסף בבית?!"  הקול שלי היה קרוב לצעקה.

"אמרתי שאני אשלם שני שליש," הוא ענה ברוגע, מה שדי עצבן אותי.

"אמרתי שאני אשלם חצי ואני אעשה זאת, אבל תודה רבה על כך שאתה רוצה לרושש אותי!"

"אתה לא מתבייש? יש לך עבודה וההורים שלך עדיין נותנים לך דמי כיס."

"אני מבזבז את הכל על שוקולד..." הודיתי בבושה.

איאן פתח את הפה שלו כדי לענות, אבל צחוקה של הבלונדינית הפריע לו. הסתכלנו שנינו עליה במבט שואל והיא אמרה בחיוך רחב: "אתם די מזכירים לי את המריבות של סבא וסבתא שלי. הם תמיד רבים בצורה חמודה."

"החדר הזה מדהים!" אמרתי ברגע שנכנסתי לחדר. למרות שהוא היה יקר לדעתי, הוא היה שווה את המחיר. החדר היה גדול ומרווח. על הרצפה היה שטיח בצבע חום והקירות היו כתומים. המיטה הייתה גדולה, גם אם הייתה זוגית, ועליה מצעים מסודרים בצבע חום, עם פס אדם קצת מעל התחתית. בחדר הייתה טלוויזיה שטוחה ופינת ישיבה שהכילה שתי כורסאות ושולחן.

"החדר הזה בסדר, אתה סתם מתלהב," אמר איאן ונשכב על המיטה. לאיזה פינוקים הוא היה רגיל? בשבילי החדר היה טוב. לא ידעתי למה איאן לא התלהב.

"סלח לי שאני מפשוטי העם," אמרתי בציניות.

"נסלח," הוא אמר ועצם את עיניו. לפני שנכנסתי אל חדר האמבט, הצצתי רגע על איאן הישן. הוא היה מאוד עייף לאחר נסיעה ארוכה. החלטתי שלא היה כדאי לי להטריד אותו בכל מיני שאלות שהיו לי ונכנסתי אל השירותים. היה שם אמבט וליד המראה הגדולה היה מתלה למגבות עם מגבות לבנות נקיות. האריחים היו בצבע שמנת וכל גם היה צבע הקירות. החלפתי את בגדיי לבגד ים, למקרה שאצליח לשכנע את איאן ללכת אל הים כשהוא יתעורר.

לא היה לי מה לעשות בזמן שאיאן ישן, כך שלקחתי ספר והתחלתי לקרוא. אבל הספר לא היה מעניין, כך שהנחתי אותו בצד והדלקתי את הטלוויזיה. למזלי הטלוויזיה הייתה על מצב שקט, כך שיכולתי טיפה להגביר את הקול. לא משנה על איזה קול הייתי שם, הנחירות של איאן במילא היו מפריעות לי. הסרט היה יותר מעניין. נכנסתי מתחת לסדינים של המיטה ונתתי לעצמי רגע להתפנק.

למען האמת, לא הרגשתי בנוח ללכת לחופשה. נכון, לא היה מזיק לי לשכוח מהכול, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על כך שהאבל שלי קצר מדי. הרגשתי שאני התחלתי לשכוח את רייצ'ל מהר מדי. הכל היה כל כך טרי!

הייתי דוחה את החופשה, אבל כבר הגענו ואיאן התרגש. לא יכולתי להרוס לו את ההתרגשות ולהפיל עליו את הצרות שלי. חוץ מזה, אהבתי לראות אותו כל כך שמח. גם אם היו לי את הצרות שלי, זה לא בהכרח אומר שגם הוא צריך לסבול.

צפיתי בסרט עד שבשלב מסוים נרדמתי. אפילו לא שמתי לב שזה קרה עד שאיאן העיר אותי."מ... מה השעה?" מלמלתי בזמן שניסיתי לפקוח את עיני.

"שש וחצי," הוא אמר בקול עייף. הוא הסתובב אליי ושאל: "בא לך לאכול?"

אני הסתובבתי אליו, כך שהבטנו זה בזה כששכבנו על הצד. "רק אם זה יהיה על יד הים."

איאן  הסתכל עליי במבט חשדני והציץ מבעד לשמיכה. "אתה באמת רוצה ללכת לים. אבל אתה לא חושב שמאוחר מדי?"

רציתי לענות שלא כך, אבל הוא צדק. רציתי לבלות יום שלם בים. זה הדבר הכי ריגש אותי, אם לא היה היחידי, בחופשה. "זה לא כיף לבלות שם בערב!" הזעפתי פנים כמו ילד קטן.

איאן נאנח. "אתה יודע מה? היום נלך לבר ואני מבטיח לך שמחר נבלה יום שלם בים."

"באמת?!" שאלתי בהתרגשות.

איאן די נבהל מהתגובה שלי. "כן," הוא אמר לאט ואני קפצתי עליו מתוך שמחה. אני חיבקתי אותו והוא חיבק אותי חזרה. ככה היינו שנינו מחובקים מתחת לשמיכה.

"אתה ממש אוהב את הים," ציין איאן את המובן מאליו.

"אפשר להגיד," החזרתי לו בחיוך.

איאן העביר את ידו על הגב שלי והיד החליקה יותר ויותר למטה. היא הגיע אל בגד הים שלי והוא הכניס את ידו אל תוך הבגד ים שלי ונגע לי בתחת, דבר שגרם לי להתעורר במהירות. "מה אתה מנסה לעשות?" שאלתי בבהלה.

"אני חושב שלגעת בך בתחת זה רמז מספיק ברור," איאן אמר כאילו מדובר בפעולה יומיומית. אני לעומתו נכנסתי למצב של נערה ביישנית. הסמקתי ודיברתי בצורה לא ברורה. איאן לקח לי את הידיים ועלה טיפה כדי לנשק אותי. הנשיקה הצליחה להרגיע אותי. הפעם עברנו למזמוזים ואיאן שוב ניסה את הטריק הקודם.

אני הגבתי שוב באותה צורה. "אתה חייב להודיע לי מראש."

"בסדר. מיילו, אני רוצה שתוריד את בגד הים. בבקשה," איאן ביקש יפה.

"מה?! לא!" סירבתי.

"למה לא?" שאל איאן.

"כי למה אני היחידי שצריך להיות עירום?! תתפשט גם אתה!" כמעט צעקתי את זה. היה לי מזל גדול שהיינו בחדר פרטי ולא בציבור. התפללתי שהקירות לא היו דקים.

איאן חשב על הרעיון לרגע ואז הסכים לו. הוא התחיל לפשוט את החולצה- הוא לא הספיק להחליף בגדים כשנכנסו לחדר לפני שנרדם- אבל הוא הפסיק והסתכל עליי בחיוך חרמני. "אתה תעשה את זה."

נדרכתי במקומי. לא ציפיתי שהוא יבקש את זה. יצאתי מהשוק שהייתי בו והורדתי לו את החולצה. חשפתי את שריריו ובין השאר גם את הפציעה שחבשתי לו.עברתי בעדינות על הצלקת שנשארה. למרות הצלקת, בעיניי הוא עדיין היה הבחור הכי יפה שראיתי אי פעם. "אני מצטער," אמרתי.

"זאת לא אשמתך. זה די מטומטם להילחם במישהו עם סכין," איאן אמר בחיוך, אך לא היה שום הומור בקול שלו.

הוא פתח את האבזם של החגורה והוריד את מכנסיו והשליך אותם ליד המיטה. לאחר מכן הוא הוריד את בגד הים שלי, והייתי חשוף מולו. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה הייתי עירום בפני גבר, אך הפעם הזאת הייתה שונה. כשהייתי עירום מול אלכס לא הרגשתי משהו מיוחד, אך בפני איאן התחלתי להתבייש. זה היה מוזר להיות כל כך חשוף לפניו. לפי המבטים שלו, לא הייתי רוצה שאף אחד אחר יראה אותי במצב כזה.

לאחר מכן הורדתי את תחתוניו וחשפתי איבר מינו, שאותו לא ראיתי בפעם הראשונה. אבל כשראיתי את איאן מולי עירום לגמרי, הלב שלי החסיר פעימה. אהבתי אותו. אהבתי אותו כל כך. ועכשיו זכיתי לראות ממנו עוד דבר שאני אוהב. אהבתי אותו בכל היבט אפשרי. רציתי לגעת בו. רציתי שהוא ייגע בי.

איאן ואני התחלנו להתמזמז, כאשר הגופים העירומים שלנו היו צמודים זה לזה ואיברי המין של שנינו נוגעים זה בזה, כל אחד מאיתנו מרגיש כמה זקוף האיבר של השני. ואז התהפכנו. איאן היה מעליי ואני הייתי למטה. הידיים הגדולות שלו היו על צידי הגוף ובאיטיות ורכות הן זזו יותר ויותר למטה. רק המגע שלו גרם לי לצמרמורת. "אתה יודע מה אתה עושה?" שאלתי אותו.

"אל תדאג, אני אהיה איטי," הוא אמר ונתן לי ביטחון. הוא זז ממני כדי להוציא משהו מתוך כיס המכנס שזרק על הרצפה. זה היה קונדום. הוא חזר במהירות למיטה כאילו אף פעם לא ירד ממנה ונתן לי את הקונדום.

"זה בסדר, אני על גלולות," אמרתי בציניות.

איאן גלגל את עיניו לאחור. "זה שומני כדי שזה לא יכאב לך."

הרגשתי כמו מפגר, אבל בכל זאת פתחתי בעדינות את האריזה הוצאתי את הגומי והלבשתי לו על איבר המין הזקוף שלו. לאחר מכן הוא פיסק את רגלי ושאל: "אתה מוכן?"

הסתכלתי אל עיניו, הנהנתי לחיוב ושמתי את ידיי על כתפיו. לאחר מכן הרגשתי את זה. אפילו יצאה לי אנחת כאב. "אמרת שזה לא יכאב!"

הוא לקח לי את היד ואמר בקול מרגיע: "תכף זה יעבור." הוא התחיל להוציא את האיבר שלו ולהחזיר אותו פנימה בקצב אחיד. תחילה זה היה מאוד כואב, אבל לאחר מכן התרגלתי וזה היה אפילו די נעים. אבל אז איאן החליט לזרז את הקצב.

"מה אתה עושה?"  שאלתי אותו.

"אל תדאג," הוא אמר ושוב הרגיע אותי. בעצם לא הייתה לי סיבה לחשוש. היה לי נעים. היינו כגוף אחד, מחוברים, הנשימות שלנו היו באותו הקצב. בשלב מסוים קולות של עונג יצאו לי מהפה. הקצב התגבר, התחושה הייתה נעימה יותר. הרגשתי רעד בגוף, ואחיזתי באיאן התהדקה. תחושת הנעימות אף היא גברה.

בסופו של דבר יצא מהאיבר שלי נוזל לבן ודביק. איאן גם שם לב. "לא נורא, גם אני גמרתי." הוא יצא ממני ונשכב על המיטה.

לא מצא חן בעיניי הניתוק הפתאומי. רציתי עוד ממנו. כשניסיתי לזוז גיליתי שזה הפעולה מאוד הכאיבה לי. אבל עדיין זה לא מנע ממני להישכב על החזה שלו. הוא בתור תגובה חיבק אותי וקירב אותי עוד יותר.

עשיתי את זה. איבדתי את הבתולים שלי. גם עשיתי את זה עם הגבר שאני אוהב. לא יכולתי לתאר את התחושה. קרה בינינו משהו שלא יכולתי להסביר אותו. הרגשתי קרוב אליו אפילו יותר. זה היה רשמי. הייתי מטורף עליו.

"איאן, בסולם של אחד עד עשר, כמה גרוע הייתי?"

"אחד."

"אחד זה הכי גרוע."

"סליחה. מינוס חמש." על זה, הוא קיבל מכה בבטן.

מה אתם חושבים? האם סצנת המין הייתה בסדר? זאת הייתה הפעם הראשונה שלי, אני לא מומחית בדברים כאלה. אשמח לקבל תגובות על הפרק. אני חושבת שהסיפור עומד להסתיים בקרוב.