*הכותרת היא מילים אקראיות משיר שאני שומעת עכשיו ברדיו.

יש כאן הרבה טיוטות כאן בבלוג וזה מטריד אותי. כאילו במוח, בלהט הרגע אני ממש מצליחה לשזור מילים למשפטים שלמים מלאי משמעות (וחלקם אפילו בעלי עומק ושנינות שלא היו מביישים אף דיאלוג בדוסון קריק או בעקרות בית נואשות). כשאני מנסה להוציא את המילים האלה לאוויר העולם משהו נתקע ולא עובד. מתקלקל. המוח והפה שלי מאבדים את הקישוריות והפואנטה החשובה שניסיתי להגיע אליה חומקת לי מבין האצבעות (זה קורה לי מלא כשאני עם החבר שלי אבל זה קורה גם בלעדיו). ואז אני באה לכתוב את זה כאן ואני אומרת ביני לבין עצמי שלא נורא כי תמיד ידעתי שאני יותר טובה בהבעה בכתב מאשר בהבעה בעל פה ואז אולי פה הכתיבה תעשה לי סדר בראש ואולי אפילו אשנן את מה שכתבתי ואז אגיד את זה למי שאני רק רוצה (בשינון אני אחלה). ואז אני נתקעת שוב. יש המון טיוטות שנפסקות באמצע העמוד, אמצע המשפט, פעמים רבות גם באמצע המילה. וזאת בדיוק ההגדרה של מתסכל- להיות מפוצצת בכל כך הרבה מחשבות שעוד שניה טובעות לך במוח ומשאירות לך שם בלאגן שאפילו הארון שלך לא ראה כמותו, אבל את לא מצליחה להוציא את זה בשום צורה.

ואני רוצה לבכות. אבל אז לא בא לי כי לבכות משעמם אותי. וגם תקשורת בין אישית משעממת אותי. ומתסכל אותי גם שלא מצליחים להבין אותי. ושעד שמצליחים אז כבר נגמרת הסבלנות להקשיב לי. ונמאס לי להכשל בכל דבר חוץ במתמטיקה זה פשוט מבאס להיות אני. זה גוזר עלייך ייאוש וטמטום ויכולות חברתיות של לטאה מתה. ואני גם קצת שונאת אותי, ומדי פעם קצת אוהבת. כי אני נראית טוב בערך ומצליחה בלימודים ויש לי חבר מקסים. אבל אני בן אדם כך כך מרגיז ומשעמם וחסר חיים וכל הגועל הפנימי הזה מכסה על המראה שלי שהוא לא באמת כזה יפה, ואני מצליחה בלימודים אבל גרועה בכל דבר אחר בעולם והחבר שלי עוד מעט יקלוט את זה ואז שום דבר כבר לא יהיה מקסים כל כך.

אני אוהבת את זה שפה אני מרגישה חשובה. אתם כותבים לי שבזכותי אתם כותבים דברים טובים גם כן, שאני משמחת אתכם. זה ממלא אותי בכל כך הרבה משמעות ותוכן וזה גורם לי להשאר כאן כי אני מניחה שכל מה שאתם אומרים אמיתי. ובחיים האמיתיים שלי אני בדיוק ההפך, אני קליפה ריקה מתוכן. מצחיק שלרגע היום שאלתי את עצמי למה אני אוהבת להיות כאן יותר מאשר לעשות דברים אחרים.

- במבחן בעיצוב תוכנה הלך לי טוב והוא היה קל והוגן מהצפוי. המבחן במודלים היה בסדר גם כן.

- בשיעור הפרטי בפיזיקה שמתי לב שאני קצת משתפרת, וממש התלהבתי כשבאחת התרגילים יצאה לי התוצאה 666 וכך הוכחתי שהפיזיקה היא המקצוע של השטן!

- המורה שלי למתמטיקה משנה שעברה אמרה לי שכבר בתחילת השנה היא אמרה למורה שלי שאני ממש מוכשרת ותלמידה מעולה (לא זוכרת באילו ביטויים היא השתמשה) ושהיא ראתה את זה כבר משנה שעברה וידעה שאגיע לאן שאגיע.

- הייתי במוזיאון המדע בירושלים והיה משעמם אבל לפחות פיספנו (זה סלנג לדברי המורה ללשון, אז החמצנו) כמה שיעורים.

-  היה שיעור טניס ולידנו היה איזה שיעור משהו לאנשים חסרי חיים, אבל הייתה להם אחלה מוזיקה ואני נשבעת שהמוזיקה וההתלהבות שיפרו ממש אותי ואת החברה שלי.

- כמעט כמעט סיימתי את האתר שלי היום! נשאר לי רק logOut ועוד משהו עם איזה טבלה (ShowGrid(?)) וז ה ו !

- אני לומדת למתמטיקה כי יש לי מתכונת וסף ההיסטריה מרקיע שחקים. אבל הולך לי טוב כרגע.

- אני לבד בבית. ודאגתי להיות חלקה כי החבר שלי בא מחר (וזה מזכיר לי שהחדר שלי נראה כמו אחרי מפגע טרור, אופס).

- שמעתי "שבת עברי" ב103FM ובמקרה היה שיר אחד של נעמי שמר שבדיוק חשבתי עליו.