- אז בעבודה הולך לי טוב. כאילו לא מגה טוב, אבל טוב מאוד. הנסיעות נורא מקשות עליי אבל אני מתנחמת בזה שממילא בבית הזמן הזה היה נשרף על שיחות חולין חופרות אש על בנים ובגדים בוואטסאפ והאזנה למוזיקה, אז מה זה כבר משנה?
- אם כבר מדברים על מוזיקה, התחלתי לנסות כל מיני להקות חדשות שהן יותר רוק ופחות פופ MTV וזה נחמד ממש.
- וחזרה לעבודה, ההוא ב-change הספיק להתחיל איתי כשביקשתי פריטות. ובכלל, אנחנו עושים מלא פריטות ואני שומעת מלא "איך אפשר לסרב לבחורה כמוך" שזה מפצה לגמרי על העובדה שנכנסים לעבודה שלי אולי בחור אחד בחמש שעות וגם הוא עם בחורה תלויה על הצוואר.
- וגם לקוחה שהייתה לי משרתת בקבע ב-8200 והיא אמרה שהיחידה שלי שייכת לשם ושאני אהנה שם מלא ושיהיה לי ממש טוב שם ושזה מקום נהדר ואמרתי לה שהיא עשתה לי את היום.
- וגם לקוחה אמרה שהיא המון זמן לא קיבלה שירות טוב כזה בחנות.
- חוץ מזה שגם שמעתי מילים כאלה של "שירות VIP" ו-"איזה שירות נהדר" מאנשים בעבודה השלישית (?!!?) והזמנית שלי.
- נתנו לי פעם ראשונה לסגור לבד את הקופה והתגברתי על זה בעצמי לגמרי עם לב פועם 200 פעימות בדקה כשספרתי את השטרות של המאתיים כמובן.
- לידיד טוב שלי היה יומולדת וחגגנו לו עם נהרות אלכוהול שזרמו לנו בדם והמון שמחה לא קשורה כי הוא באמת כמו אח בשבילי.
- ואז הלכתי שיכורה ברחבי תל אביב עם הבסטיות שלי וקיבלתי פיצה חינם בטוני וספה. פשוט שאלתי כמה זה עולה והמוכר אמר שעל חשבון הבית.
- לסבתא היה יום הולדת וחגגנו לה במסעדה פנסית שאנחנו אוהבים.
- נגמר לי המלווה בוקר ומחר אני הולכת לקבל את האוטו פעם ראשונה לסיבוב לבד ואין יותר מתרגשת ממני.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
