זוכרים את הרגע שבו הישתנתי? אז אני זוכרת טוב מאוד.
לפני 5 שנים הייתי ילדה חזקת אופי, שעברה המון המון קשיים . עליות ומורדות שגרמו לי להיות עוצמתית לגילי.
אני זוכרת שהייתי מחליטה משהו, הייתי משיגה את זה ומוכיחה לעצמי כל פעם מחדש שאני יכולה הכל!
הייתי החלטית, ידעתי מה אני רוצה מעצמי, לא ויתרתי לרגע, הייתי דבוקה במטרה.
ואז קרה משהו, מוזר האמת. התחלתי לזרום עם החיים, עם האנשים, עם הסיטואציות המתחלפות , עם השינויים.
הפסקתי לחשוב על העתיד, הפסקתי לחשוב על המטרות, ראיתי רק את הסופש שקרב והבעיה היחידה שהייתה לי זה
שלא ידעתי לאיזה מועדון כדאי ללכת הפעם או איזה וואדקה לשתות.
ומשם זה המשיך , ורק החמיר לצערי.
מצאתי את עצמי מהילדה הכי שמחה בעולם, בנאדם אחר לגמרי. בחורה ששופטת על שטויות , שדמה לב לפרטים השוליים
אחת שמתעסקת בדברים שבכללללל לא חשובים .
אבל זה גיל ההתבגרות, אני אף פעם לא אהיה בגיל הזה שוב, צעירה ככה, חסרת דאגות.
רק שיחד עם הדאגות , איבדתי מעצורים.
שחררתי את המושכות. והכרכרה שלי סטטה לדרך הכי לא נכונה שיש.
מבן אדם שיודע לאן הוא הולך ויודע בדיוק מה הוא רוצה , הפכתי לבן אדם שאיבד את הדרך , בן אדם מבולבל, חסר תכלית.
תזה נמשך הרבה זמן, הגעתי למצב שקשה לי לחיות עם עצמי ואני סולחת לעצמי על טעויות שהיו ידועות לי מראש.
מליון פעמים שאלתי את עצמי איפה ניקה שאני באמת מכירה? איפה הבחורה המדהימה הזאת שעשתה כל כך הרבה דברים עד היום?
פעם אחר פעם ניסיתי להחזיר אותה בחזרה. כל כך הרבה נסיונות ואיך לגרום לה לחזור.
וזה פשוט לא קרה.
עד שלפני תקופה, התעייפתי. השלמתי עם עצמי שאני לא אמצא אותה שוב וקברתי אותה יחד עם כל העבר, והזיכרונות .
אמרתי לעצמי אנשים משתנים וזה מה יש. תקבלו את זה .
למדתי לחיות עם זה.
אבל היום אני מבינה, סלחתי לעצמי מספיק.
אתה תמיד יכול להיות טוב יותר, גדול יותר, יפה יותר!
אני לא צריכה להחזיר אותה, אני יכולה ליצור מישהי טובה הרבה יותר !
אני כל כך מתגעגעת לעצמי. שהייתי חסרת מעצורים. שהייתי בן אדם אחראי אבל חופשי, שהייתי רצינית אבל עם זאת גם הכי מגוחכת בעולם
הייתי אני שדואגת לעצמי. שמרימה את עצמי ואוספת את עצמי . לא סולחת ולא מוותרת לעצמי. ובגלל זה הכל היה נראה כל כך קל!
אני מעריצה את עצמי על המון דברים שעשיתי , ואני לא אוותר.
אחד הדברים הכי גרועים זה לוותר לעצמך. אבל הכי גרוע, זה לוותר על עצמך.
אז אני מציבה לעצמי מטרות חדשות כמו פעם. והפעם הלי לוותר.
אני יכולה כלכך הרבה יותר!!! אני שווה הרבה יותר ממה שהרגלתי את עצמי לחשוב!
הגיע הזמן להפסיק עם זה, להסתכל קדימה ולשאוף הכי רחוק שאפשר.
רק אנחנו עוצרים את עצמינו מלהצליח. הכל אפשרי המעצורים הם רק בראש.
הגיע הזמן לחיות מחדש.
אם הייתם שואלים אותי פעם איך אני מתארת את עצמי הייתי אומרת שאני יהלום . יקר ערך. חומר הכי חזק שיש. ונדירה למציאה.
אם הייתם שואלים אותי איך אני רוצה שהחיים שלי יראו ? הייתי אומרת שאמשיך להיות כזאת כמו שאני היום.
היום אני אגיד שאני פניקס.
נולדתי מחדש מהעפר של עצמי.
אם תשאלו אותי איך אני רוצה שהחיים שלי יראו? אני יענה לכם שאני לא יודעת.
אני לא יודעת כמה עוצמתית אני אהיה מחר.
הרגע ששכחת מי אתה? זה הרגע שבו אתה יכול להמציא את עצמך מחדש.
כמעט שחכתי מי אני, אבל כנראה שפייטרים לא שוכחים שהם כאלה. וגם אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
