יום הבחירות היה יום מאוד מתסכל בשבילי, מבחינה אחת בלבד - לא יכולתי להצביע.
עוד שעתיים והקלפיות נסגרות, עוד רבע שעה וערוצי הטלוויזיה מתחילים לספור את הקולות למדגמים שלהם, יותר מ-55.5% מבעלי הזכות להצביע כבר הצביעו בקלפיות (דבר שמעלה בי שמחה רבה), ולי זה הרגיש כמו סתם יום חופש.
וחבל לי.
ראשי המפלגות וחברי הכנסת הצביעו למפלגות שלהם, עשו הצגות ופוזות למצלמה, וערוצי הטלוויזיה רדפו אחריהם ברעב לעוד חדשות, עוד סיפורים לספר.
הוריי הלכו להצביע, ואני ישבתי בבית (אחרי כמה שעות טובות עם החברים בקניון כמובן, כי אין שום דבר אחר לעשות) וחשתי תסכול המבעבע בתוכי לאור חוסר התרומה שלי בבחירות האלה.
כי יש לי דעה, יש לי דעה מגובשת ביותר, ואני רוצה להביע אותה.
אז אצטרך לחכות עוד ארבע שנים שלמות (או אולי פחות) עד שאהיה בת 21 כדי שאוכל להצביע ולהשמיע את קולי. אבל זה לא נורא, נחכה בסבלנות, וכשאגיע הזמן להצביע, ארוץ לקלפיות. ועד אז, עד אז אשתתף בדיונים פוליטיים אינטרנטים, ואשתתף בדיונים פוליטיים בכיתה שלי כשרוב הכיתה הכמעט מוחלט מריע להריגת הערבים וכפיית הדת על ה"שמאלנים המסריחים", ואהיה בין היחידים שמביעים דעה מנוגדת, שמתעקשים עליה. עד אז אביע את דעותיי הפוליטיות בבלוג שלי (דבר שחבל שלא עשיתי קודם לכן) ואקבל יחס מזערי לרעיונות המוזרים והעמדות המוזרות שלי.
עד אז אהיה "שמאלנית מסריחה", ומי יודע מה יקרה בבחירות הבאות.
מזל שיש אדם אחד בכיתה שלי שמסכים לשמוע דעות שונות ומנוגדות משלו, בחיי שהוא המושיע שלי בעולם הזה.
ורק נקווה ש"עוצמה לישראל" יקבלו כמה שפחות מנדטים, כי ברגע שהם יהיו בממשלה הלך עלינו.
__________________________________________
עדכון:
אז, המדגם התפרסם, ואני יחסית מרוצה.
31 מנדטים לליכוד ביתינו, צפוי, לא אהוד במיוחד מצידי אך נסבל.
19 מנדטים ליש עתיד, זה מה שתפס אותי בהפתעה, ואין יותר מרוצה ממני.
17 לעבודה, הייתי בטוחה שהם יקבלו יותר ויהיו המפלגה השנייה בגודלה בכנסת אחרי הליכוד.
12 לבית היהודי וש"ס - התעלמות מצידי.
הדברים שאני הכי מרוצה מהם: 19 המנדטים של יש עתיד, הכפלת המנדטים של מרצ ל-7 מנדטים והעובדה ש"עוצמה לישראל" לא עברו את אחוז החסימה.
הדבר האחרון באמת עושה אותי מאושרת, מאושרת עד כדי צחקוקים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
