LiFe As THeY R Xp

זה לא שכתבתי כל כך הרבה שנגמרו לי המילים, פשוט אינלי מה לכתוב.

כשהיתה לחברה שלי יומולדת כתבתי לה ברכה מהלב, ברכה של שולשה דפים- בלי כל הקישקושים והבדיחות, אלא ממש מהלב.

במבחנים בהיסטוריה אני יכולה להקריץ שני עמודים וחצי תשובה על שאלה אחת קטנה ומסכנה.

ופה? כלום. נאדה. פשוט אינלי רעיונות, וכל דבר שאני מתחילה אני מוחקת באמצע כי זה יוצא חרא.

אולי בגלל שאינלי שום מוטיבציה.

בשביל ציונים ואנשים שאני אוהבת אני מוכנה להשקיע. במקרים האלה חייבים, אבל לפחות מקבלים טוקבקים.

אני בכלל לא יודעת אם היה כדאי לי לפתוח בלוג.

אז הייתי מהטיפוסים האלה של: "אני אתחיל בקטנה ובסוף יהיה לי בלוג מדהים", אבל בתכ'לס, אני בקושי מוצאת מה לכתוב, שלא לדבר על עיצוב נורמלי.

זה לא איזה פוסט סוים מרגש. אני גם לא אפסיק להיכנס.
העניין הוא שאנשים לא קוראים.

ואם הם קוראים, אז לא מגיבים.

אבל מה אני יודעת...