אני מזהירה את עצמי, כי ניתוק חד זה לא טוב לי
הייתי צריכה לסגור את הבלוג ממזמן
אני לא חושבת שאי פעם, בהיסטוריה שלי ושל העולם שמקיף אותי מאז שנולדתי,
הרגשתי ככה
ככה טוב וככה בחילה ממצבי רוח ככה עד כדי כך שאני חולה מזה
ככה אומרת ואולי ככה עושה
ומי אני בכלל מה אני עושה וכמה המוח שלי יכול לחשוב לפני שהוא מתפוצץ
ואני קצת כועסת וקצת מבינה
כי הגיע הזמן