עמית ודנה זה פוסט שמופנה לשניכם! XD (אתם רציתם לדעת את הפרטים? קיבלתם!)
החבר שלי מעצבן אותי. אני יודעת שאני חושבת מהר מדי אבל כאילו די, כל החופש הגדול לא נפגשנו, סלחתי אבל בבצפר הוא לגמרי מתעלם ממני!
היום תפסתי אותו שניה בלי החברים שלו ולקחתי אותו (דנה עזרה לי קצת ) והוא כל הזמן שאל "נו גמרנו? אפשר לחזור למזגן?"
קצת כבוד! זה היום הראשון השנה שאנחנו באמת מדברים בבצפר והוא כבר רוצה לחזור! זה ממש הרתיח אותי והוא חסר טקט שכמותו ממשיך לשאול את זה והוא יודע טוב מאוד שאני כועסת עליו כי הוא לא מדבר איתי ככ (ביקשתי מניצן לפלוט את זה "בטעות" לידו) והוא בכל זאת ממשיך להתחמק!
וגם תמיד הוא אומר שהוא לא יכול! ועד שפעם אחת הוא יכל ואני פיניתי את כל התכניות שלי בשביל להפגש איתי הוא שכח וזה ממש העליב.
ובלי קשר יש לי הרגשה שמיישר גם כן שמה עליו עין (?)
לא יודעת..... וגם הוא לא רציני!!! 3 חודשים של חברות וחיבוק 1 לא קיבלתי ממנו!! כל החיבוקים יוזמה שלי ושלא נדבר על כל שאר הדברים שזה תמיד לא נכנס כי מישהו תמיד נדחף ס_ס
.....
עכשיו אני אנסה לתאר את השיחה האממ.... מוזרה שהייתה לנו היום :
*היי עומר רוצה להפגש מתישהו? אני כל השבוע לא עובדת אז אני יכולה מתי שנוח לך (חיוך)*
*אני לא ככ יכול השבוע.. חוץ מיום חמישי אבל את לא יכולה*
*אהה.. חבל (פרצוף חמוץ)*
*טוב סיימנו כבר חם לי ברמות!*
*אהה לא יש לי עוד משהו (התחלה של משפט מגומגם)*
*אעע?? (אי הבנה עומרית)*
*דיי נו משעמם לי אל תלך!*
*אבל חם לי! אפשר לדבר על זה גם בבניין הקריר והנעים שלנו?*
*אממ... (התחלת משפט בגמגום חוזר שנית)*
זה היה החלק שאני זוכרת.
רוב השאר היה קיטורים של עומר על כמה שחם לו וגמגומים שלי (<-סבל!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
) והוא כל הזמן שאל "נו גמרנו? אפשר לחזור למזגן?"
(?)
(<-סבל!)
