כמה שאלו אותי כבר במייל מה עם ההמשך של הסיפור חיים שלי, אז החלטתי שאני לא אמשיך מי שרוצה להמשיך לדעת אני אכתוב לו במייל או משהו.

בשבוע האחרון (מיום שני שעבר) היתי בשלוש לוויות של שלוש אנשים שהיו מאוד חשובים לי

אומרים שמוות בא בשלישיות או בשביעיות. dammm its right

סעמק עם התקופה הזאת אני מרגיש כאילו העיניים שלי הפכו לברזים שבורים ואני לא מפסיק לבכות מכל פליצה בדרך

מישהי אמרה לי פעם שאפילו מתי שאני עצוב אני צריך לצחוק

כי אם לא, אני אשכח איך צוחקים בכלל

השבוע החבר הכי טוב שלי מת כמה שעות לפני שהוא מת הינו יחד בחדר בבית חולים. המקום הקבוע שלי בזמן האחרון..

והמילים האחרונות שלו אליי היו "ירון אתה יודע מזה אהבה? האהבה האמיתית שלי היא החברים והמשפחה

האהבה שלי אליך זה כמו של דוד ויונתן אחי ואני יודע שאני נשמע הומו אבל אחי אני הולך למות אז על הזין"

אהבה בשבילי זה הקרבה אחד בשביל השני ואני מדבר על כל סוג של אהבה כמו אהבה של אמא לילד שלה.

אהבה בשבילי זה להרגיש שלם עם האדם השני. כשאתה מרגיש שכל העולם עוצר לרגע שאתה עם האדם השני. גם אם עכשיו סוף העולם ואתה הולך לאבד הכל ואתה עדיין מחייך כי יש לך עם מי לסיים הכל.

אהבה בשבילי זה שאתה נשבר, מתרסק ומתנפץ ויש מישהו שיודע לקחת דבק ולשבת ולחבר כל חלק וחלק

כשאומרים לי לחשוב על עצמי לפעמים

אז אני חושב, שזה דבר רע כי כשאתה מתעסק יותר מידי בעצמך אתה אגואיסט

כשאתה מתעסק יותר מידי בעצמך אתה בודד יותר כי זה מראה לך כמה אתה שקוע בתוך תוכך כשאין בתוכך אף אחד אחר

אני מקווה שהמצב ישתפר בקרוב

כי הריח של הבית חולים גורם לי לבחילות כבר

והדאגות כבר פיצצו לי את הראש

ובפעם המליון שכל העולם ישמע- בנות זה עם דפוק אחושילינג