ביום שישי הכרתי בחור שמספיק הרשים אותי (בהתנהגות) כך שארצה לפגוש אותו שוב. הוא עשה עליי רושם של אדם טוב. 

אני כלכך לא מרגישה פנויה לקשר, אבל בשביל החוויה, ההתנסות, ה"לעלות שוב על הסוס אחרי שנפלתי", וה"אולי הוא יהיה רק ידיד שלי", גרמו לי לזרום עם זה. זאת הפעם הראשונה שאני יוצאת לדייט (יום שישי) בחיים שלי. אף פעם לא עשיתי את זה, ואני לא יודעת איך עושים את זה. איך מדברים עם אדם שלא מכירים. איך פשוט מכירים? הכל מרגיש לי כזה מלאכותי מצד אחד, עם גינונים ששייכים למשחק שמעולם לא שיחקתי בו. 

מצד שני, הבחור עשה רושם שהיה נראה אמיתי. 

מצב התסבוך שלי מוזר. מצד אחד אני לחוצה וחוששת, מצד שני אני אומרת שפשוט נזרום ושזו רק חוויה. מצד אחד הוא עשה עליי רושם טוב ואני מתרגשת,

מצד שני, אני כבר באמת שלא סומכת. אני מבועתת אפשר לומר. 

מבועתת מאיך יהיה המצב רוח שלי כשאצא. אם אהיה במצב טוב. אם אוכל לזרום בשיחה או אשב קפואה ומרוחקת. בשביל לצאת וליהנות אני צריכה להיות עם מצב רוח טוב מראש, מוכן בכיס למקרה הצורך. איזה תגבור של שמחה שמתגברת על מבוכה, חשדנות והססנות. 

כשהתקשרתי להתייעץ עם חברה בקשר אליו, היא ממש נפנפה אותי וביטלה כל לגיטימציה ל"לחץ". כי את עצמה היא מבקרת על כך שהיא "לחוצה". אמרה לי משהו כמו "אל תהפכי את זה לכל עולמך" או משהו בסגנון. עוד לא עבר שבוע, לא התעסקתי בזה כלכך הרבה וכבר היא השחילה איזו מילה פוגענית. כאילו שאחרי מה שעברתי לא הגיוני שאהיה קצת לחוצה או עם חששות מינימליים...(ובאמת מדובר במשהו יחסית מינימלי, הרי אם זה היה דרמטי, לא הייתי הולכת לפגוש אותו!)

כשאמרתי לה שנפגעתי, התפתח ויכוח על זה שנפגעתי. "אי אפשר לדרוך על ביצים" ו"חפרת" וכאלה. לא חפרתי, כי דיברנו כולה חמש דקות. נראה לי שסתם היה לה יום רע וזה יצא עליי, אבל עדיין זה העציב אותי נורא. מה שהעלה בי את המחשבה שאני מאוד מקווה שלא יהיה לי מצב רוח רע ביום שישי...אחד כזה שיהרוס לי את הביטחון ואת הערב. ממש כאב לי שהיא לא הראתה תמיכה.

אח"כ היא אמרה משהו בסגנון של היא כמעט עברה תאונה נוראית ושחבל על הזמן והעצבים ובואי נשכח מהכל....

זרמתי איתה, אבל אני מתקשה לשכוח. עדיין קצת מבואסת מזה.

תובנות חשובות:

1.כשאכיר גבר, קודם אבדוק עד כמה הוא "טוב" כבנאדם, אח"כ אבדוק אם הוא "מתאים" לי רגשית.

2.איפה שטוב לי אהיה, איפה שלא טוב לי, לא אהיה.

3.אם מישהו רוצה להיות בתוך העולם שלי, הוא צריך להתאים לעולם שלי- לא אני לשלו. אם הוא לא מתאים, סימן שהוא לא צריך להיות בעולם שלי.

4.מגיע לי הטוב ביותר. 

5.רמת התפקוד שלי גבוהה, יכולת ההתמודדות שלי מצוינת, אין בי שום דבר שמעיד על כך שהייתי מאושפזת.

6.אני אדם חזק ואמיץ, ואני לא צריכה להוכיח את זה לאף אחד- כבר הוכחתי לעצמי אינספור פעמים- ובאמת לא משנה מה מישהו אחר חושב על זה.

7.מי שיש לו בעיה איתי, יכול לצאת מהחיים שלי. אני בסדר עם עצמי וביני לבין עצמי יש שלום.

8. יקרה איתו מה שיקרה, אהיה עצמי.