בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

היום באנו לבית הספר והיה לנו יום הזיכרון. המורה שלנו חילקה לנו מדבקות כאלה, עם תמונה של עננים ופרח אדום עגול כזה שכתוב עליה בגדול בשחור "יזכור" כי זה לזכר כל החיילים שמתו במלחמות של ארץ ישראל. היא אמרה לנו שאנחנו כבר בכיתה ג' וגדולים מספיק כדי להבין את האובדן של הנפשות האמיצות ושאנחנו צריכים לשים את המדבקות על החולצות שלנו בצד שמאל ולא ימין. אני חושב שזה בגלל שצד שמאל הוא פחות טוב לדעתה, אבל אני אוהב את צד שמאל ובכל זאת שמתי עליו את המדבקה כי לא רציתי שהיא תצעק עלי.

על הנייר של המדבקה היתה עוד חתיכת מדבקה, בצורת קו. ישר רועי לקח את הקו-מדבקה הזה ושם אותו על הכתף שלו ואמר שהוא הגנרל הגדול, אז אני לקחתי את הקו שלי ושמתי אותו על הכתף ואמרתי לו שאני הגנרל העוד יותר גדול, כי אני גם גיבור, וגיבור זה גנרל יותר טוב. אז כולם שמו את הקווים שלהם על הכתפיים חוץ מהבנות כי בנות לא יכולות להיות גנרלים, אז ביקשתי מאסתי את הקו שלה והיא צעקה עלי שגם היא יכולה להיות גנרלית, אז אמרתי לה שהיא לא. אבל זה בסדר כי מירי ודנה וגם נועה הביאו לי את הקווים שלהן, וזה הפך אותי לגנרל הכי גדול, חוץ מרועי ולעמרי שלכל אחד מהם היו שישה קווים, שזה ממש לא פייר כי אני הגנרל הכי גדול כי אני גיבור והם לא.

אמרתי את זה לרועי והוא אמר לי שהוא גנרל יותר גדול, כי לו יש יותר קווים משלי, כי לי יש רק ארבעה ולו יש שישה. אז אמרתי לו שזה שאני גיבור זה שווה לפחות עשרה קווים של גנרל והוא אמר לי "מי גיבור בכלל, כולם ראו אותך בוכה ובטח גם תבכה היום בטקס" ואני צעקתי שהוא הגנרל הכי קטן בעולם ואז הלכתי משם, כי המורה שלנו צעקה עלינו שזה לא הולם את רוח היום.

כיתה ז' העבירו טקס של יום הזיכרון ואמרו שצריך לזכור את כל החללים של הצבא. הם אמרו שגם בבית הספר הזה יש משפחות שחוו אובדן ואז הם שרו שיר יפה עם מילים שבכלל לא הבנתי, ואז כולנו שרנו את ההמנון של ישראל, ואני התבלבלתי בין הבית הראשון לשני. לא בכיתי אפילו קצת, בגלל שלגנרלים גיבורים אסור לבכות כי הם לא בנות.

בהפסקה רבתי שוב עם רועי, כי הוא אמר שהוא ראה אותי בוכה בטקס ואני אמרתי לו שבכלל לא כי אני גנרל והוא לא והוא אמר שכן, כי יש לו שישה קווים ולי יש רק ארבעה.

איזה אידיוט רועי. הוא בכלל לא יודע שאח שלי הבטיח לי עוד בשנה שעברה שכשהוא יחזור מהצבא הוא יביא לי המון קווים של גנרל, ואני יודע שזה יקרה, כי הוא הבטיח, והוא יביא לי אולי מיליון קווים ואני אהיה הגנרל הכי גדול והכי גיבור בכל העולם.

__________________________________________________________

אני ממש מקווה שהשנה זה לא יקרה בכיתה שלנו, העניין הזה עם הפסים. זה מדהים איך שאנשים יכולים להיות ילדותיים.