כולם כנראה חיים בעולם אחר שהוא לא העולם שלי. עולם שבו אם אני אומרת שהיד שלי שבורה (היא מגובסת היטב עכשיו בתחבושת אלסטית שדליתי אי שם מארון התרופות שלנו) תוך כדי שאני משתמשת בה במרץ, זה לא אומר שאני במצוקה כלשהי. אז, לאנשים שלא מסונכרנים עם העולם הפנימי שלי כרגע - זה כן אומר.
ואני יכולה להגיד עוד משהו לאנשים מבחוץ, שכנראה באמת לא יכולים לקלוט אותי, אחרת זה לא הגיוני - אני לא מנגנת טוב. וזאת עובדה. תשאלו את המורה שלי, את חברות שלי, את כולם - סביר להניח שהם ישקרו, אבל אפשר לראות את זה בעיניים שלהם אם מסתכלים טוב. אני לא יכולה לנגן כרגע, אחרי הכל, היד שלי שבורה, אבל כשאני כן מנגנת זה יותר קל מתמיד, כי אפילו אם אתה במקרה חירש, אפשר לראות בקלות את הבוז על הפנים של כל מי שמקשיב. את הצביעות בקול של כל מי שמחמיא. ואתם יודעים מה? הם בהחלט צודקים.
כל דבר בעולם הזה, חוץ מאלגברה ושמים (אני שונאת אלגברה ושמים), גורם לי לרגשי נחיתות. עכשיו, אם מישהו ישאל למה שמים, הוא כנראה באמת לא ממש מבין את העולם שלי ואת הדרך שבה אני פועלת, את הרמזים העדינים ואת הדימויים שלא מחוברים לכלום ובכלל, אם לא הבנתם את זה אז מוטב שאולי תצאו מהבלוג הזה ולא תחזרו, אם כי אני מחפשת קוראים. בכל מקרה, גם בנגינה אני לא משהו, אני לא חושבת שהזכרתי את זה קודם. כשאני מנגנת אני מרגישה שאני סתם עושה רעש ומפריעה לכולם - זה נכון - הצליל שלי גרוע ואין לי ויברטו (הזה שמרעידים את האצבע על המיתר, תחפשו בהקלטות של קונצרטים וכאלה) ואני מזייפת ואני בכלל לא מבינה למה אני מתעקשת להמשיך.
אז היד שלי שבורה. היא תחלים בערך ב-10 ביוני, אחרי הקונצרט הארור ואחרי ההצגה המטומטמת, שבשניהם אני לא אקח חלק כי היד שלי שבורה. אפילו יש לי תחבושת אלסטית שתוכיח את זה. אי אפשר לנגן בלי יש שמאל, זאת היד שעושה את הצלילים על המיתרים, ולכן חבל מאוד אבל לא נורא. אני בטוחה שתסתדרו מצוין בלעדי. למעשה, אפילו יותר טוב מאשר אילו הייתי משתתפת! איזה צירוף מקרים, איזה טוב באה לכם השבירה הזאת של היד.
*שוקלת לשבור את היד באמת, אני פחדנית אבל הכינור מפחיד יותר*
*כל מילה בפוסט הזה היא אמת לאמיתה, כמו כל השאר*
*הצילו*
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
