בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

זהו, אני לא "ילדה מיוחדת" יותר, ולא לומדת בבית הספר של בילדים ה"מיוחדים" ולא משחקת את המוגבלת שכלית בכל מפגש חברתי מסוג כלשהו, שבו לא מעורבים ילדים שגם הם "מיוחדים". עכשיו אני תיכוניסטית מן המניין בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין, משמע נתתי למערכת החינוך הקרה וצרת האופקים לבלוע אותי אל קרבה כמו שרימפס מקולקל.

ועוד עובדה אירונית - מחר אני יוצאת אל הקניון עם חברים. עוד מעט אני אתחיל להתאפר ולשים שפתון ולהפחית בשליש את כמות הלבוש הממוצעת שלי.

תקופה של שמונה שנים נגמרה. הידד.