בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

אולי אני לחוצה וסתם מדחיקה את זה. יש לי סיבה להיות לחוצה. אחרי הכל, אני הרי מתחילה תיכון, איפה שאני לא מכירה אף אחד כמעט, בשיטת חינוך שונה לגמרי. ולא היתה לי את החטיבה "להתאמן" בה, אצלנו זה בית ספר יסודי מכיתה א' עד ח' ואחר כך תיכון.

אז אולי אני לחוצה. בכל מקרה, אני לא מרגישה את זה. לדעתי יהיה בדיוק אותו דבר, כי הרי אני ביסוד שלי לא משתנה. זו תהיה אותה אני, אבל במקום אחר, וזה מנחם אותי. אני לא רוצה להשתנות שם יותר מהשינויים ההכרחיים של ההתבגרות, ולא נראה לי שזה יקרה. זאת אומרת, את רוב הקשרים החברתיים שלי אני יוצרת מחוץ לבית הספר, והם לא נראים כמו אנשים נחמדים במיוחד שמה בבית הספר הרגיל, אז כמעט ואין סכנה שאתחבר איתם.

אז אני בסדר גמור.