בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

לא הכי גדול, מן הסתם, אבל די גדול.

אז הגעתי ל-50001 מילים, שזה הרבה. בערך 238 עמודים. מבחינה טכנית אין לי מה לדאוג, כי אני יכולה לסיים את הספר שלי מצדי עכשיו והוא יהיה ארוך מספיק, ולכן יש לי חופש לקחת את העלילה לאן שמתחשק לי. שזה כיף, כי פחדתי שהעלילה תסתיים לי לפני העמודים.

כיף לי וטוב לי והייתי פורצת בשיר, אם לא הייתי כל כך עייפה והקול שלי לא היה קול צפרדע עם דלקת במיתרי הקול שנוהגת לצרוח באוטובוס בטיול השנתי.