בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

בכל הכנות, אני חושבת שזה פאטתי. אני חושבת שהתחלתי את התהליך שמצליח עד עכשיו של שליטה עצמית ברגע שבו נמנעתי, במודע, מלגלוש לאנורקסיה. אז מה זה בשבילי?

עשיתי את המבחן הזה באינטרנט שאמא שלי אמרה לי לעשות, אמרו לי שיש לי חרדה חברתית קשה. אולי זה נכון, אבל למי באמת אכפת.

אם אפשר, אולי לא אבוא מחר לבית הספר. מחר זה פשוט לא יום טוב בשבילי ללכת לבית הספר. אני אבקש מאמא שלי להתקשר למחנכת כדי לראות אם אפשר שזה יהיה יום בחירה (ואולי זה חלק מהחרדה החברתית, שאני אתקשר למחנכת רק במקרים מאוד, מאוד קיצוניים, כי אני לא אוהבת להתקשר לאנשים).

אז אני אבקש

לכל מקרה שלא יבוא, אני צריכה להכין מחברת אזרחות. עכשיו,

אני רגילה מבית הספר הקודם, שאפשר שיהיו כמה מקצועות במחברת אחת. ובתחילת השנה אף אחד לא אמר שזה אסור, ולאף אחד עד עכשיו באמת לא אכפת. חוץ ממנה

אז יש לי את המחברת של ישו (ויהיה שמו כאן ישו), ואני צריכה להעתיק אותה. ניחא.

אין לי מחברת להעתיק אליה. צריכה לקנות, כי אם לא

אז מחר המורה לאזרחות, שאת דעתי עליה כבר אמרתי בפוסטים קודמים ובכל מקרה לאף אחד לא אכפת, היא לא תרשה לי להיכנס לשיעור

זו רק אחת מהסיבות למה אני לא רוצה לבוא מחר

ובכלל

ובכלל

האינטרנט אמר שיש לי חרדה חברתית, אז מותר לי.