בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

לא כתבתי, לא יודעת למה, ועכשיו אני מרגישה רע. ממש רע, כמו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן, אולי מאז אתמול (אבל אתמול זה היה רע-טוב, רע של לכתוב משהו שאת ממש לא רוצה לכתוב אבל את בכל זאת חייבת, כי רק ככה העלילה יכולה להמשיך ולחתור אל הסוף. היום זה רע-רע, רע חלול כזה וריקני שגורם לך לרצות לישון, אבל אי אפשר, כי המים בדוד עדיין לא התחממו מספיק ואת צריכה להתרחץ.)

אני רוצה להיות חולה, אולי עם חום גבוה (38 יהיה מספיק), ולהישאר מחר בבית ולכתוב כל היום. הבעיה היא שאני אף פעם לא חולה, לא כשאני ממש צריכה את זה ולא כשזה הזמן הכי לא מתאים. אני רק עייפה כל הזמן, בלי חריגות, ולעתים קרובות יש לי בחילה וסחרחורות וכואב לי הראש, אבל אני לא אנורקסית או בדיאטה והתזונה שלי מאוזנת עם הרבה קטניות וחלבונים אז זה כנראה גיל ההתבגרות.

בחיי שהייתי צריכה לכתוב היום. מה שכן, סיימתי לראות את סטאר וורס החמישי, וכעת אני יכולה לגלוש לשישי בבטחה ובציפייה. הם מקסימים אחד אחד עד עכשיו.