אם אין שום דרך שבה אוכל להשיג אזרחות בריטית בזמן שאני חיה, אין שום דבר שימנע ממני לטייל קצת, או הרבה, מסביב לעולם. הרבה ישראלים עושים את זה בלי אזרחות אירופאית, אני חושבת. הרבה יותר טרטורים, כמובן, ועל מה? על זה שנולדתי במקום הלא נכון? אבל אין סופר שלא נאלץ להתמודד עם קשיים כלשהם, אני מניחה, והקשיים שלי הם שנולדתי בחור בקצה העולם שכולם שונאים. אלה גם הקשיים של מי שקורא את זה, וכולם יודעים שצרת רבים, חצי נחמה, אפילו אם זה לא נכון.
אז העולם לא הוגן. ידעתי את זה עוד לפני שידעתי לקרוא (למרות שלא ידעתי לקרוא בגיל כל כך מוקדם, כי לא נולדתי גאון, כי העולם לא הוגן). אני רק אנסה להפיק ממנו את המיטב בשבילי, להיזכר בתור סופרת טובה ואיכותית עם חיים ששווה לכתוב עליהם ביוגרפיה ולכתוב. אולי יום אחד החוקים ישתנו, ואז אוכל להיות אזרחית בריטניה באופן חוקי, ואז העולם יהיה מקום יותר טוב. אם לא, במקרה הכי גרוע, שמעתי שאפשרי להוציא אזרחות אמריקאית אפילו אם אין לך אזרחות אירופאית. יש סופרים טובים גם מאמריקה, לא? והכל טוב יותר לספרות מאשר ישראל. והמבטא של חלקם מעט יותר מובן מהמבטא הבריטי, ולפעמים אפשר להתפשר, למרות שלפעמים גם לא.
אני מסרבת להתפשר על החיים שלי, אבל אם אי-התפשרות אומרת שאיאלץ לבלות את שארית ימי בפח של המזרח התיכון, אולי הסירוב יכול להתרכך מעט.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
