בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

כישלון כפול עשרים וארבע וחצי.

היום אחרי בית הספר (שדווקא היה נחמד כי הציור שלי היה סביר יחסית לציורים של האחרים בקבוצה שלי ושיחררו אותנו חצי שעה מוקדם יותר בפיסול) הלכתי לקנות בדים לקוספליי, כדי להשלים את השרוולים. בחנות הבדים שאלתי על בד לבן דק לחולצה, המוכר הפנה אותי לסאטן עם קצת לייקרה שנוצץ בצד אחד שלו. ניסיתי להגיד שאני צריכה משהו לא נוצץ, הוא אמר שהצד השני לא, ובכך נגמר האומץ שלי ולקחתי את הבד, למרות שזה ממש לא מה שאני צריכה. בקופה אפילו לא התווכחתי, למרות שהוא אמור לעלות 29 למטר ואני לקחתי חצי מטר והיא לקחה לי 24 וחצי, פשוט לקחתי את הבד והלכתי משם. אפילו לא ביקשתי שקית גדולה יותר למרות שהייתי צריכה.

אחר כך הלכתי לסופר פארם ולקחתי דאורדורנט שאמור למנוע זיעה. מחר בשיעור ספורט אנסה אותו, למרות שאם הוא לא טוב אין לי ממש מה לעשות בעניין. לקחתי גם שפתון אידיוטי שעלה לי 21 שקלים, כי זכרתי שהיה לו ריח נחמד ואני צריכה שפתון, אבל עכשיו יש לי בחילה מהריח שלו והוא היה הרבה, הרבה יותר מדי יקר.

אחר כך הלכתי לחנות הכל בדוקר בביאליק כדי לראות אם יש משקפי צעצוע עם עדשות מפלסטיק. לא היו, אבל קניתי מראה לשיעור צבע בחמישה שקלים. גם בכלבו שליד הבית שלי לא היו משקפיים.

למה. אני. לא. יכולה. לתפקד.

(כנראה בגלל המחזור.)