בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

איזה יום מיותר היה היום. 

התעוררתי חולה אפילו יותר משהייתי אתמול אז לא הלכתי לבית הספר בגלל מחלה בפעם הראשונה מאז כיתה ד'. ישנתי עד עשר ואז קראתי בסלון ואכלתי תפוזים ומרק ותותים ורימון ושתיתי תה עם דבש וקראתי עוד, ואז נכנסתי למחשב והתחלתי לדבר עם אנשים. 

אחר כך נזכרתי שרציתי לצייר את הקומיקס שלי היום אז התחלתי אבל אין לי עט אז הלכתי בגשם לקנות עט אבל לא היה שם את הסוג שהייתי צריכה אז קניתי עט מחיק בעשרה שקלים, מהסוג שהיה מגניב לבערך שתי שניות לפני שמונה שנים ואי אפשר לעשות איתו כלום חוץ מלכתוב כי הוא פאקינג שקוף. ואז הלכתי לחדר שלי והתחלתי לבכות בלי באמת שום סיבה וזרקתי את העט לצד השני של החדר וגם את הסקצ'בוק ואת הארנק ואת האקריליק שגם קניתי כי נגמר לי האקריליק הלבן, ואז התחלתי לכתוב את הפוסט הזה והפסקתי לבכות אבל אני עדיין מרגישה רע.