בית האוכל של אדלברט ואלכסנדרין

סוג של חוסר מנוחה כזה. זה תמיד היה ככה איתי, כשצפיתי בסדרות או בסרטים. פחות כשקראתי ספרים, אבל גם. כשאני לא יכולה לראות את זה רצוף, וחייבת לעשות הפסקות באמצע, כי אני לא יכולה. גם את הפוסט הזה אני כותבת בהפסקה כזאת.

זה לא לפי פרקים, אלא לפי מצב הרוח שלי. את החלק הראשון אפשר למצוא לפני שני פוסטים, בערך. וכבר גיבשתי עלילה (היא נחמדה, ודאגלס ממש אדיר. לא משהו לצפות לו בקוצר רוח, כי הפרוייק העיקרי שלי בבלוג הזה הוא עדיין נזקים לטווח ארוך, אבל אימון חביב באנגלית).

___________________________________________________

"Someday I'll scceed," said Jack while Douglas reconnected him to the computer. "You know I will."

Douglas turned to look at him, ping accidendtally one of the cables on the floor. When he bent down to pick it up, the other cables released violently from Jack's body. Jack shouted with pain, and a jet of fire came out of his hand.

Douglas struggled to get up off the floor, and it was getting hotter and hotter in the control room. "Jack!" he screamed. "Someone! do something!"

He saw Jack in short flashes - he was smiling. the door slammed shut, as it was programmed to do in emergency. The alarm started to work, but it was too late. Douglas and Jack both knew they were going to die.

"I told you!" yelled Jack before the world turned black and there was nothing more.

***

Douglas found out with disgust that he was holding Jack's hand. It wasn't connected to anything, and that was weird, but not as weird as anything else - they were both in a noisy, busy street, so he was probably dreaming.

A few seconds later Jack woke up too, and quickly let go of Douglas's hand. He looked around, shocked.

"Where are we?" he asked in a sleepy voice. "It looks like London in Doctor Who, but I've never dreamt of Doctor Who before. And why is it so noisy?" he put his hands on his ears, trying to block the nois.

"I don't know," said Douglas as he stood up. His clothes were perfectly intact, as if they have never burned. So were Jack's clothes. "Maybe we should ask someone?"

"Don't be silly, it's my dream. Soon everything will explode and everyone whould die or something." said Jack darkly.

"Really? That's what happens in your dreams?"

"You should know. Most of the time they're about you."

Douglas looked at Jack. "Really?"

"Well, we can use magic to find out where are we," Jack changed the subject quickly. "Go on."

*הכל

*הכל

*הכל

*הכל

*הכל

.

גישה בריאה, לא ככה?

יש לי כבר את שתי החולצות והכל מוכן.

מכיוון שאני מתכננת בשלב מסוים להיות סופרת בריטית מפורסמת, כבר עכשיו אני עובדת קשה מאוד על האנגלית שלי. יש לי פנקס מלא בשירים באנגלית, הכמה עמודים האחרונים של הארי פוטר החמישי באנגלית, עוד כמה ספרים באנגלית וכמובן דוברים בבית הספר. אז החלטתי לקיים הבטחה שהבטחתי לעצמי לפני המון זמן ולכתוב סיפור בהמשכים באנגלית. מה שכן, אין לי ממש על מה, אז אני פשוט אאלתר. כי כאן לעלילה אין משמעות, או אפילו לכתיבה עצמה, אלא לאנגלית.

יהיו שגיאות, והרבה. אבל לא נורא.

נ"ב- סוף סוף יש לי את מה שכל נערה מתבגרת רוצה - התירוץ להשתמש בשמות לועזיים בסיפורים בהמשכים!

_________________________________________________

Jack was trying to kill himself for the seventh time this month. He dissociated himself from the main computer, then waved his hand to set fire to the exposed cables. He smiled to himself while the computer screamed, knowing that Douglas will come in any moment now.

The control room's door opened wide and Douglas stepped in. his hair was singed from the last time Jack tried to burn the room. He carried a fire extinguisher, the fire reflected in his dark green eyes.

"Damn, Jack," he said with a hint of a smile. "not again."

He put off the fire in a practiced motion, then fixed the control room and the main computer with easy magic. After about ten minutes, when everything was as good as new, he turned back to Jack.

"Stop it," he said.

"Or what?" smiled Jack. "You'll kill me?"

Douglas reconnected to the main computer. "No," he said after a few seconds. "But we can increase the energy flow. you'll lose consciousness for two days at least, and it'll hurt."

"I hate you, Douglas."

"Anytime."

__________________________________________________________________

זה מה שיש לי עד עכשיו. עוד ימשיך - זה אפילו מקבל קטגוריה משלו! אני שוקלת עכשיו איך לקרוא לסיפור הזה.

אוה, כן, Energy יהיה שם מצוין.