בלוג יקר, מצטערת על הנטישה בזמן האחרון.
היה עלי הרבה לחץ מאז שחזרתי מהחופש.
משימות,מטלות,לימודים,ידידים,חברות,חבר,לישון והכי חשוב ... לאכול.
אני בשוק שאני אשכרה מספיקה לעשות הכל ולהנות מהכל שיש את כל
הלחץ הזה מסביב .
כרגע חזרתי מבגרות בעל פה באנגלית . בהתחלה הייתי לחוצה
ובדיוק שנירגעתי השותפות שלי עשו חזרות עד שעות הלילה המאוחרות מה שהלחיץ אותי
יותר ממקודם ולא הצלחתי להרגיע את עצמי שוב עד היום בבוקר. עליתי עם שיינה משקשקת
אל הכיתה שבה אני לומדת בצעדים כבדים. הייתה לי הרגשה כאילו היום המדרגות היו
גבוהות יותר מתמיד [או שזאת סתם העצלנות בוקר שלי]. ואמרתי לעצמי "זהו שייני, את לא לחוצה. את מדברת אנגלית מעולה ואין לך מה
לדאוג." לקחתי
נשימה עמוקה, עצמתי עיניים, ומהר פתחתי אותם כי פחדתי ליפול במדרגות... לקחתי עוד
נשימה, והפעם עם עייניים פתוחות הסתובבתי לשיינה ועמדתי להגיד לה שהכל יהיה בסדר
אבל במקום זה נפלט לי קול צפצפני גבוהה שהסגיר אותי. שיינה נעצרה בסוף המדרגות
הסתובבה אלי והכריזה "אין מה לחשוש, אנחנו כל כך מעולות בזה
שנקבל 200 מיתוך 100!" עם כמה שזה היה נשמע ציני הבנתי שהיא
הייתה רצינית וניסתה לעודד אותי ואיפה שהו גם את עצמה.
התקרבתי אל הכיתה שבה אני לומדת התקרבתי אל הדף חיפשתי את
שמי ברשימה ולא מצאתי. התברר שהעבירו אותי לכיתה אחרת כי יש יותר מידי נבחנים
בכיתה שלי. הכיתה שבה אני אמורה להיות היא בצד השני של המסדרון , נשארה דקה בודדה
עד לצלצול והכל מפוצץ תלמידים שאין סיכוי שאני יעבור את כולם בזמן. למזלי אני
קומפקטית הצלחתי להדחס בין כולם לעבור ואפילו להתיישב על הרצפה! אבל אז נזכרתי
שאני צריכה לבדוק ברשימה אחרי מי אני אז קמתי. התקרבתי אל הדלת עם חיוכון קטנטן
והתבוננתי בדף. הרגיע אותי מאוד היה לגלות שאני הראשונה. NOT!
נכנסתי לתוך החדר חייכתי אל הבוחנת אמרתי שלום והתיישבתי על
הכיסא. היא שאלה אם אני לחוצה. אמרתי שבכלל לא ואפילו גיחגחתי מעט אבל הרגל שלי
קפצה בהיפריות והרעידה את כל השולחן אז זה קצת הרס לי...
בסך הכל הבגרות הלכה לי מעולה. לאט לאט ככל העברו הדקות
התחלתי לדבר שוטף יותר ואפילו הפסקתי לרעוד. סיפרתי על מלא דברים שצצו לי לראש ממש
באותו רגע ולא תכננתי לדבר עלייהם בכלל. שכחתי שזה בגרות והתייכסתי לזה כאילו אני
סתם מדברת עם בן אדם שכרגע פגשתי ברחוב. רק באנגלית.
סיימתי את הבגרות "thank
you very much" אמרה הבוחנת וששאלתי אם הייתי בסדר
היא אמרה שזה היה מצויין.
יצאתי מהחדר בחיוך וקיפצתי לי כל הדרך מבית הספר אל החדר.(:
מקווה שילכו ככה כל שאר הבגרויות ..
יאללה , עוד פוש קטן אחרון ואני מסיימת יא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dorian.