
אחת מהמטרות שהצבתי בפניי לפני סיום
השנה זה להתגנב באמצע הלילה אחרי כיבוי אורות ואני יכולה להגיד בגאווה שאפשר לסמן
גם על המשימה הזאת X.
הכל התחיל כשאני ,שתי בנות מהקבוצה שלי
וכמה בנים מהקבוצה של השמיניסטים עשינו ישיבה בבריכה. הם סיפרו לנו איך כבר אין
להם כיבויי אורות יותר ביב' וכמעט לא שומרים עלייהם ומלא חוויות שהם עוברים מידי
יום באופן כבר שהפך להיות קבוע בשעות הקטנות של הלילה.
לאחרונה התחלתי מן קטע כזה שסוף שנה
ואני שוברת את התדמית של הילדה הטובה ומרשה לעצמי טיפה להשתגע. הם הציעו
לנו שבפעם הבאה שהם מתכננים משהו הם יקראו לנו ונצטרף אלייהם. חשבתי על זה פעמיים
ולבסוף אמרתי "what the hell" והסכמתי.
יומיים אחרי פסי נכנסה אליינו לחדר
בסביבות 2 וחצי בלילה . התארגנו מהר , לקחנו כמה שוטים מהרד לייבל ויצאנו לכיוון
החנייה שם חיכו לנו כמעט כל שאר הקבוצה . ביינהם גם אננס. על הרגע שפגשתי אותו הוא
הביא לי חיבוק מוחץ שכזה . אני חייבת להודות שהרצון שלי לצאת עליו ירד באותו רגע.
הוא גם הביא את החיבוק רק לי . ולא לאף אחר\ת. (;
גם ראיתי שבמשך כל הערב הוא ניסה
להתחבר אלי והוא התייכס אלי כמו שהוא התייכס אלי לפני שהיינו ביחד והוא רוצה לקחת
אותי לשיחה שנסגור מעגל אז העניינים בייננו סבבה.
בקיצור כל האלה שתו להם ערק והלכנו
לבית הספר התחלנו לשחק מחבואים ב3 לפנות בוקר. כן כן. מחבואים בבית הספר. אנשים
בורחים מהכפר , יוצאים למסיבות , מחששים , שותים [טובנו...] , מעשנים , מזריקים ,
נוסעים ולא יודעת מה עוד. אבל לא. אני אלך לשחק עם השמיניסטים מחבואים בבית ספר.
שיחקנו כמה משחקים עד שאמרו שיש מישהו
בסביבה. כמובן שאני מטומטמת ולא הבנתי שהמילה "מישהו" באה בכוונה של
בן אדם שלא אמור להשתתף המשחק.
אלה היו 3 שינשינים . אחד מהם השינשין
שלי. באסה...
הוא תפס אותי את לילי תירס ועוד
שמיניסט אחד. ותאמת לא הרגשתי לחץ . הייתי יחסית רגועה למישהי בסכנת הכחדה. את כל השאר לא. למזלם. אבל מתברר שאנחנו לא בצרה כל כך גדולה כמו
שחשבתי כי לפני מה שאמרו לי השינשינים האלה לא היו כלכך שפויים . הם חזרו מפאב
שיכורים נכנסו בטעות אל בית הספר וסחבו איתם תרנגולת [?!] .
חזרנו לחדר. היינו שם חצי שעה ויצאנו
שוב לכיוון החדר של אחד השמיניסטים שם בילינו את כל הלילה עד בערך 5 לפנות בוקר.
ישבנו במעגל. אחד הוציא מציט. השני
הוציא בקבוק ונייר אלומיניום ופסי הוציאה שקית. עם חומר. ירוק. מריחואנה.
אני חושבת אתם מבינים לאן אני חןתרת
פה נכון ? תוך כמה דקות היה לנו באנג ולמרות שהפיתוי לנסות לקחת שאכטה היה עצום
התאפקתי ולא לקחתי. אף אחד לא ניסה להשפיע עלי, אף אחד לא הציע אפילו את הרעיון.
פשוט אני בן אדם סקרן וממש מסקרן אותי לדעת איך זה סמים. אבל אמרתי שאני לא אקח .
לא אתפתה לזה. [לפחות לא הפעם] .
העיניים שלהם הפכו להיות אדומות והם
התחילו לצחוק מכל שטות קטנה ומשפט לא מצחיק שמישהו אמר. הם התהגו ממש כמו חבורה של
ילדים עם פיגור. מצד אחד זה היה ממש מצחיק לראות אותם מסטולים ככה מצד שני זה היה
איפה שהו גם עצוב .
זאת הייתה הפעם הראשונה איי פעם בחיי
שהרגשתי נורמאלית לשם שינוי . והפעם הראשונה שלהיות נורמאלית היה טוב.
בקיצור אם ילשינו עליינו בכל זאת
ויקסחו לי את התחת מחר אני יכולה להגיד שזה היה ממש שווה את זה. כי זה היה לילה
כיף ואני כלכך הולכת לעשות את זה שוב.!!!!#$#$%&**&^%$#@
אגב יש תוכנית שאני ולילי בונות עלייה
לסוף שנה. אפשר לקרוא לזה "הפתעה" . אספר על זה בפוסטים הבאים.

עריכה 13.6.13:
הערה קטנה לש"ש שלי- אני יודעת ש"מצאת" את הבלוג שלי ובכוונה אני לא משנה את מה שכתבתי.
אבל אני מוסיפה את השורות האלה כדי להסביר לך שמה שכתוב פה עלייך בקשר לתרנגולת אני לא יודעת אם זה נכון או לא זה פשוט מה שאמרו לי. אל תצחק עלי. פליז.